תגלחת

הסרת השיער בתער.@ "תגלחת איסור": אדם שקיבל עליו נזירות, אסור לו לגלח את שיער ראשו בתוך ימי נזירותו, שנאמר (במדבר ו, ה) "כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו".@ "תגלחת הטומאה": נזיר שנטמא במת בתוך ימי נזירותו, הוא סותר את כל הימים שמנה לנזירותו, מונה שבעה ימים לטומאתו כדין כל טמא מת, ולאחר שטהר מטומאתו הוא מגלח את שיער ראשו ("תגלחת הטומאה"), ומביא קרבנות. לאחר מכן הוא מתחיל למנות מחדש את ימי נזירותו כמניין הימים שקיבל על עצמו.@ "תגלחת הטהרה": לאחר שהנזיר השלים את ימי נזירותו בטהרה, הוא מגלח את שיער ראשו ("תגלחת הטהרה") ומביא שלושה קרבנות: חטאת, עולה ושלמים.@ "תגלחת מצורע": מצורע שנטהר מגלח לא רק את שיער ראשו אלא גם את זקנו ואת גבות עיניו וכל מקום גלוי בגופו שיש בו שערות מקובצות יחד. תגלחת ראשונה מגלח המצורע לאחר שנטהר, ושבעה ימים לאחר מכן הוא מגלח שנית.@ "תגלחת הלויים": כאשר נתחנכו הלויים לעבודה במדבר, הם נצטוו לגלח את כל שיערם, שנאמר (במדבר ח, ז): "והעבירו תער על כל בשרם". ציווי זה היה לשעה בלבד ואינו נוהג לדורות.