תניא
|
|
ספר התניא נקרא גם לקוטי אמרים או ספר של בינונים. אחד מספרי היסוד של תנועת החסידות בכלל, וספר היסוד של תורת חסידות חב"ד. הודפס בשנת תקנ"ז (1797) בסלאוויטא, בידי מחברו, מייסד חסידות חב"ד, האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי, הנקרא גם על שמו 'בעל התניא'.
רקע היסטורי
בשנת תקל"ב (1772) ייסד רבי שניאור זלמן את חסידות חב"ד. במשך עשרים שנה (משנת תקל"ה - 1775) כתב את הספר בו הוא פורש את משנתו, משנת חסידות חב"ד. כמו כן כתב בו עצות ותשובות רבות על שאלות בענייני עבודת ה' ששאלוהו חסידיו באופן פרטי. בשנת תקנ"ה (1795) סיים את כתיבתו, ואישר להעתיקו, והספר הופץ בקרב החסידים בהעתקות ידניות.
מתנגדי החסידות חששו מהשפעת הספר, ועל כן הטילו בו זיופים מכוונים על מנת להציגו כספר "כפרני". עם זיופים כאלה הציגוהו בפני הגאון מוילנה, ומשום כך הורה לשרפו. כשנודע לאדמו"ר הזקן על כך, הורה להדפיסו ובכך למנוע את המשך זיופו.
בשנת תקנ"ו (1797) שלח אדמו"ר הזקן את הספר לבית הדפוס בסלאוויטא, כשהוא מבקש מחבריו, תלמידי המגיד ממזריטש, ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן לצרף את הסכמתם. הללו התפעלו מאד מהספר (ראה להלן) וצרפו את הסכמותיהם החמות. העותקים הראשונים הגיעו לידי אדמו"ר הזקן ב-כ' כסלו תקנ"ז. יש לציין שהדפוס הראשון היה בלא שם המחבר ובהשמטת הפרטים המזהים.
בתחילה היו מראשי החסידות שלא קיבלו את הספר, עקב האלמנט האינטלקטואלי שבמשנת חסידות חב"ד, אך לבסוף הוא אומץ בחום גם על ידם. כיום, הספר נחשב לראשון בחשיבות מבין ספרי היסוד של תנועת החסידות, נערץ על ידי כל זרמיה ונלמד בכל תפוצות ישראל.
שמותיו
לספר מספר שמות:
- לקוטי אמרים - כך מכנה אדמו"ר הזקן בענווה את ספרו, על שם היותו "מלקט" את דברי הקבלה והחסידות ששמע מפי רבותיו ושנכתבו בספרים. בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "תניא" הנפוץ יותר: "לקוטי אמרים-תניא".
- ספר של בינונים - כותב אדמו"ר הזקן בדף השער: "ספר לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינונים"; על שם תוכן חלקו הראשון של הספר המבאר שעבודת האדם היא להגיע לדרגת ה"בינוני". כך מכונה הספר בספרי החסידות של אדמו"רי חב"ד (למעט בספרי אדמו"ר שליט"א), ובראשי תיבות: סש"ב.
- תניא - שמו המוכר והנפוץ יותר, על שם המילה הראשונה של הספר ("תניא בסוף פרק ג' דנדה"), וכך הוא מכונה בספרי אדמו"ר שליט"א, ולעתים: "תניא קדישא" (התניא הקדוש). בשם זה הוא מודפס בצמוד לשם "לקוטי אמרים" המקורי: "לקוטי אמרים-תניא".
- תורה שבכתב של החסידות - כינוי זה ניתן לספר על ידי רבי יוסף יצחק שניאורסון, משום קדושתו הרבה, הדיוק המרבי שדייק רבי שניאור זלמן בכתיבת כל אות בו, ומשום היותו ספר היסוד לתורת חסידות חב"ד עליו מתבססים אלפי ספרי החסידות.
חלקיו
לספר חמישה חלקים:
- לקוטי אמרים - הדרכה על פי תורת החסידות הקבלה ותורת הנפש, כיצד ניתן לאדם למצות את יכולותיו וכוחותיו הטבעיים, ולהתעלות לדרגא הגבוהה בעבודת ה', אליה כל אדם יכול להגיע - דרגת ה"בינוני". מכיל הקדמה ונ"ג פרקים. הודפס לראשונה: סלאוויטא תקנ"ז (1797).
- שער היחוד והאמונה - נקרא גם 'לקוטי אמרים חלק שני'. הסבר נרחב ומעמיק בשיטת החסידות וחידוש הבעש"ט בנוגע לאמונה באחדות השם. מכיל הקדמה בשם 'חינוך קטן' וי"ב פרקים. הודפס יחד עם לקוטי אמרים, לראשונה: סלאוויטא תקנ"ז (1797).
- אגרת התשובה - ביאור נרחב במהותה של ה'תשובה' על פי החסידות. מכיל י"ב פרקים. מהדורא קמא - ללא חלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: זאלקווי תקנ"ט (1799). מהדורא בתרא - בחלוקה לפרקים, הודפסה לראשונה: שקלוב תקס"ו (1806). נוספה על ידי אדמו"ר הזקן.
- אגרת הקודש - מכתבים ואגרות של אדמו"ר הזקן, בהם הוראות שונות לחסידיו בנוגע לעבודת ה' וענייני השעה, וכן ביאורים עמוקים בקבלה וחסידות. מכיל ל"ב סימנים. הודפסה לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוספה על ידי בניו.
- קונטרס אחרון - ביאור נרחב ועמוק, מאת אדמו"ר הזקן, במספר סוגיות הנידונות בחלק הראשון 'לקוטי אמרים', שלא פורטו שם מפאת הרצון להתמקד במהלך. מכיל ט' סימנים. הודפס לראשונה: שקלוב תקע"ד (1814). נוסף על ידי בניו.
תניא מהדורא קמא
תניא מהדורה קמא הינו ליקוט הקונטרסים שהיו נפוצים בידי החסידים עד להדפסת התניא. בהוראת הרב מנחם מנדל שניאורסון יצאו הקונטרסים לאור בשנת ה'תשד"מ.
מטרתו
ספר התניא נכתב על מנת לבאר את שיטת חסידות חב"ד, הדוגלת ברעיון של 'מוח שליט על הלב' כדרך למימוש אהבת ה' ויראתו - בחלקו הראשון של הספר, 'לקוטי אמרים'. ואילו חלקו השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר את שיטתה באמונה באחדות ה', אין עוד מציאות בעולם מלבד הקב"ה.
במהלך הסברת שיטתו, מביא רבי שניאור זלמן את תשובותיו ועצותיו שהשיב לשאלות רבות ששאלוהו חסידיו בענייני עבודת ה' התלויה בלב. את הסיבה לכך מנמק בהקדמת הספר: "להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לכל אחד ואחד על שאלתו בפרטות וגם השכחה מצויה".
תוכנו ואופיו
החסידות הציבה את מצוות אהבת ה' ויראת ה' כיסוד ובסיס אליו שואף כל חסיד להגיע. אחד ההבדלים בין זרמי החסידות השונים נובעים מהבדלי התפיסה כיצד ניתן לממש אהבה ויראה זו. תנועת החסידות נחלקת לכאלה הסוברים כי באמצעות 'ווארט' חסידות מעורר הלב ניתן להגיע לאהבת ה' ויראתו, ולשיטת חסידות חב"ד, הדוגלת שהמוח הוא זה שיכוון את הלב.
בחלקו הראשון של ספרו הגדול פורש אדמו"ר הזקן את משנתו, לפיה תפקידו הטבעי של המוח הוא לשלוט על הלב והרגשות. על פי הקבלה, מעלת המוח גבוהה ממעלת הלב, שכן מקביליו הרוחניים, חב"ד - שלושת המוחין; חכמה בינה דעת, נעלים יותר ממקביליו הרוחניים של הלב, חג"ת נה"י - ששת המידות; חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. כמו כן, באופן טבעי, רגשותיו, ובלשון הקבלה - מידותיו של האדם, מופיעים לאחר ובהתאם לתובנות אותם הבין במוחו ושכלו.
משום כך, מבאר אדמו"ר הזקן, על האדם להשתמש במוחו, להתבונן ארוכות בגדולת ה', על מנת להגיע לאהבת ויראת ה' בלבו.
בחלק השני, 'שער היחוד והאמונה', מבאר אדמו"ר הזקן את שיטת הבל שם טוב שהאמונה באחדות ה' אין פירושה רק שלילת אלוה אחר מבלעדי ה' או שלילת ממוצעים גשמים ורוחניים בין האדם לאלוקיו, אלא האמונה שהקב"ה הוא המציאות האמיתית היחידה וכל מה שחוץ ממנו אינו מציאות אמיתית.
הסיבה לכך היא; כל מציאות הנבראים היא מפאת היותם מתהווים בכל רגע ממש מהקב"ה. לולי היה מהווה אותם, היו חוזרים להיות אין ואפס כמו לפני הבריאה. כמו כן, החיות שיורדת מהקב"ה ומחיה את הנבראים אינה "נפרדת" ממנו -היא לא מציאות עצמאית אלא בטלה אליו לגמרי, ובנוסף אינה נחשבת ותופסת מקום לגביו.
הספר בנוי כמהלך אחד, שלב אחר שלב מוליך אדמו"ר הזקן את הלומד בספרו עד סיום ביאור שיטתו. כל פרק הוא כנדבך בבנין, עליו מתבסס הפרק הבא.
קדושתו ומעלתו
אדמו"ר הזקן שלח את ספר התניא לסלאוויטה לרבנים הקדושים ר' זושא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן על מנת שיכתבו הסכמה לספרו. כאשר קיבלו את הספר, ישבו ולמדו אתו כל הלילה. לבסוף לא יכלו להתאפק ומרוב התפעלות מתכנו, יצא כל אחד מביתו באמצע הלילה על מנת לספר לחברו על הספר הקדוש. באמצע הדרך נפגשו שניהם ופצחו בריקוד סוער...
מאוחר יותר, התבטא ר' יהודה ליב הכהן, "עם ספר התניא יצעדו לקבל את פני משיח צדקנו". ואילו ר' זושא מאניפולי אמר שספר התניא הוא סגולה ומרפא לכל המחלות של הדורות דעקבתא דמשיחא.
ר' לוי יצחק מברדיטשוב לאחר שקרא את הספר הגיב, "תמה אני איך אפשר להכניס אלוקים כה גדול ונורא לתוך ספר כל כך קטן".
כתיבתו ארכה עשרים שנה, ואדמו"ר הזקן דייק מאוד בכתיבתו ואף תיקנו והגיהו פעמים רבות. מסופר שבמשך חצי שנה עבר על כל ה"כו'" בספרו והתבונן אימתי צריך להוסיף לפני התיבה את האות ו' - "וכו'".
התניא נחשב לספר קדוש ונערץ בכל תפוצות ישראל ונלמד בחרדת קודש.
סגולותיו
סגולות רבות יוחסו ללימוד התניא ע"י אדמו"רי חב"ד, אדמו"רי פולין רבנים וחסידים. ביניהן ניתן למנות: אמונה בה', מניעת מחשבות זרות והרהורי כפירה, אהבת ה' ויראתו, קטורת לכל המגפות הרוחניות, שפע ברכה והצלחה, ואף הצלה וישועה.
לשינון התניא בעל פה, חשיבות רבה בחסידות חב"ד, במיוחד י"ב הפרקים הראשונים. החסידים נהגו לחזור עליהם בכל הזדמנות, בפרט בעת ההליכה ברחוב. מהמעלות שנמנו על כך הן: טהרת אוויר הרחוב, סגולה לזיכרון ולטהרת המחשבה. משפיעים רבים, כשנתבקשו לאשר נסיעת בחור מהישיבה לרבי, התנו את אישורם בשינון י"ב פרקי תניא.
אף על החזקת הספר נאמרו מעלות רבות. צדיקים רבים, כמו ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' לוי יצחק מברדיטשוב, נהגו להחזיקו כל העת ברשותם. אדמו"רי חב"ד הורו לקחתו בעת נסיעה כסגולה לשמירה והצלה.
גדולי החסידים היו לומדים ביום הזיכרון לקרוביהם (יארצייט) את פרקי התניא המתחילים באותיות של שם הנפטר, כמו שנוהגים בפסוקי תהילים ופרקי משניות.
השפעתו
ספר התניא השפיע השפעה מכרעת על האמונה היהודית. עד הבעש"ט היו דעות גדולי ישראל חלוקות בענין אופן השגחתו של הקב"ה על עולמו. הבעש"ט חידש שההשגחה של הקב"ה הינה השגחה פרטית על כל פרט ופרט ביקום. אדמו"ר הזקו, בביאורו את שיטת הבעש"ט בספרו, הפך את אמונה זו לרווחת בכל קהילות ישראל.
השפעתו היתה רבה כל כך עד שאפילו תלמידו של הגר"א, ר' חיים מוולוז'ין, חזר בו מתפיסת רבו, בעקבות הלימוד בתניא, והודה בספרו 'נפש החיים' שהאמת כשיטת החסידות בענין "צמצום לא כפשוטו".
כיום משתתפים ברחבי העולם כולו, יהודים רבים, חסידים וליטאים, חרדים ואף כאלה שאינם מגדירים עצמם כשומרי תורה ומצוות, בשיעורים הנלמדים בספר זה ואשר להם השפעה מכרעת על חייהם של אנשים רבים. חסידים רבים הצטרפו לחסידות חב"ד בעקבות לימוד התניא. אכן, נכרת בהשפעתו של ספר זה שהוא היסודי בחסידות, הבטחתו של המשיח לבעש"ט "יפוצו מעינותיך חוצה".
פירושי התניא
בהיות ספר התניא ספר היסוד וה"תורה שבכתב" של חסידות חב"ד, אלפי מאמרי החסידות ומאות ספריה, מתבססים עליו. כמו כן, מכוון שנכתב בתמציתיות ובדיוק מרביים, נכתבו עליו חיבורים ופירושים רבים.
חיבורים ופירושים של אדמו"רי חב"ד
- הערות וציונים - מאת אדמו"ר הצמח צדק.
- לוח התיקון - הכולל: מפתח עניינים, מפתח שמות ספרים ואנשים, הערות ותיקונים. מאת הרב מנחם מנדל שניאורסון.
- הערות - מופיעות בספר 'שיעורים בספר התניא'. מאת אדמו"ר שליט"א.
- ביאורים באגרת התשובה - ביאורים על פרקים א-ד מאגרת התשובה, שלוקטו משיחותיו של הרב מנחם מנדל שניאורסון. נדפסו בחוברת בשנת תשכ"ט ועם הוספות בלקוטי שיחות חלק טל.
- מראי מקומות והערות קצרות לספר של בינונים - חיבור שנכתב ע"י הרב מנחם מנדל שניאורסון המכיל גם "פירוש קצר וליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת"י שלהם המפרשים דברי התניא", הספר הודפס ע"י אגודת חסידי חב"ד בשנת ה'תשנ"ו.
פירושי חסידים
- שערי היחוד והאמונה - מאת רבי אהרון מסטרשלה.
- פירוש - מאת הרב יעקב קיידנר,מי שחיבר את הספר "סיפורים נוראים".
- ביאור הרש"ג - ביאוריו של ר' שמואל גרונם אסתרמן על התניא כפי שנרשמו בידי תלמידיו.
- ניצוצי אור - שיעורי ר' שמואל לויטין על התניא שנאמרו בישיבת תומכי תמימים המרכזית, נדפסו בספר "ניצוצי אור".
- ליקוטי לוי יצחק - הערות לספר התניא. מאת רבי לוי יצחק שניאורסון. נכתב כהערות על שולי ספרים בגלותו. הרבי מלובביץ' ביאר את הערותיו ברבות משיחותיו, שנדפסו בסדרת ספרי 'התוועדויות', ונלקטו ל'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כשהמוגהות נדפסו בלקוטי שיחות חלק יט וטל.
- שיעורים בספר התניא - מאת הרב יוסף וינברג. הוגה ע"י הרבי מלובביץ' שהוסיף את הערותיו.
- ביאור הרנ"ג - מאת הרב נחום גולדשמיד.
- הלקח והלבוב - מאת הרב אלכסנר סענדר יודאסין.
- ליקוט פירושים - מאת הרב אהרון חיטריק.
- ליקוטי ביאורים בספר התניא - מאת הרב יהושע קראף.
- פניני התניא - מאת הרב חיים לוי יצחק גינזבורג.
- משכיל לאיתן - מאת הרב יקותיאל גרין.
- באור התניא - מאת הרב עדין אבן ישראל.
- חסידות מבוארת-תניא פירוש ענק שמלקט את כל הפירושים הקיימים. נערך על ידי הרבנים יעקב לייב אולטיין ונחמן שפירא, עד כה יצא חלק ראשון בלבד.
- תניא אור אין סוף - שיעורים בשפה פשוטה בנ"ג הפרקים הראשונים, נערך על ידי הגב' ש. שמידע מירושלים.
- טללי תשובה ביאור ענק על אגרת התשובה, מאת הרב יוסף יצחק כ"ץ.
לימוד התניא
כשאדמו"ר הריי"צ הנהיג את לימוד החת"ת (חומש תהילים תניא) היומי, חילק את הספר לשני מסלולי לימוד שנתיים; מסלול לימוד לשנה פשוטה ומסלול לשנה מעוברת. בשנה אחת, המתחילה ב-י"ט כסלו, 'ראש השנה לחסידות', ומסתיימת ב-י"ח כסלו שנה אחר כך, מסיימים ללמוד את ספר התניא מדף השער ועד האגרת האחרונה ב'קונטרס אחרון'. ה'מורה שיעור' נדפס בסוף התניא, ובמהדורות רבות - בשולי העמוד, כשהשיעור לשנה פשוטה בצדו הפנימי, ולשנה מעוברת - בחיצוני.
בישיבות חב"ד בעולם לומדים בעיון את כל החלק הראשון של התניא, 'לקוטי אמרים', עם פירושיו השונים, פעם אחת בישיבה קטנה ופעם נוספת בישיבה גדולה, כשמשפיעי הישיבה מוסרים שיעורים בחומר הנלמד. את 'אגרת התשובה' לומדים בחודש אלול כהכנה ל'ימים הנוראים'.
סדר לימוד הספר למתחילים: ראשית 'אגרת התשובה', לאחר מכן 'שער היחוד והאמונה' ו'לקוטי אמרים', ולבסוף 'אגרת הקודש' ו'קונטרס אחרון'.
הרבי מלובביץ' הורה ללמוד פרק תניא לפני תפילת שחרית, ואת תחילת פרק מא עד המילים "כעומד לפני המלך".
בפרויקט מיוחד שהושק בשנים האחרונות, נלמד החלק השני 'שער היחוד והאמונה' בבתי הספר היסודיים החב"דיים, כחלק מתוכנית הלימודים. התכנים העמוקים עובדו בצורה קלילה בחוברות המותאמות לרמת התלמידים.
דפוסי התניא
ספר התניא נדפס באלפי מהדורות. המהדורות הראשונות נדפסו בעשרות אלפי עותקים עקב הביקוש הרב לספר, אשר במהרה תפש את מקומו המכובד כספר היסוד של החסידות.
בשנת תר"ס (1900) נדפסה בבית הדפוס של האלמנה והאחים ראם בווילנא המהדורה השלושים ושש, אשר בה הוגהו כל חלקי הספר על פי כתבי יד ישנים, ותוקנו משגיאות ושיבושים שנפלו בהוצאות קודמות. בעלי הדפוס מכרו בשנת תרס"ט (1909) את זכות ההדפסה הבלעדית של ההוצאה המתוקנת לאדמו"ר הרש"ב, לטובת ישיבת תומכי תמימים. מכאן ואילך, על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, כל הדפסות הספר הן מהדורות צילום של הוצאה זו.
עם ייסוד הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד – קה"ת – בשנת תש"ב (1942) הועברה אליה זכות ההדפסה ע"י מייסדה אדמו"ר הריי"צ.
בשנת תשל"ח (1978) הורה הרבי מלובביץ' לחסידיו להדפיס את ספר התניא בכל מקום בו דרים יהודים, על מנת להביא את מעיינות החסידות עצמם – ספר התניא – לכל מקום, ובכך לקיים את הוראת המשיח לבעש"ט: "יפוצו מעיינותיך חוצה".
מאז נדפס הספר ביותר מחמשת אלפים מהדורות, כאשר כל מהדורה היא מאה עותקים לפחות. רוב המהדורות הודפסו באמצעות מכונות דפוס ניידות. בכך הפך התניא לספר שנדפס במספר המהדורות הרב ביותר בכל הזמנים.
הספר נדפס בשבע היבשות וברוב מדינות העולם. בזמן השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, הודפס התניא ע"י חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל. כמו כן הודפס גם בארצות האסלאם וערב ואף במדינות אויב כאירן וסוריה. בעתות מלחמה, הדפיסו החסידים את הספר במסירות נפש באיזורי הקרבות; כמו במצרים מעבר לתעלה, ובלבנון בזמן מלחמת לבנון הראשונה בערים: בירות, צור, צידון ועוד.
תרגומיו
ספר התניא תורגם לשפות שונות ע"י צוותים מיוחדים שהוקמו לשם כך. צוותים אלו כללו רבנים, אנשי אקדמיה ויועצים לשוניים. עד כה תורגם התניא לשפות: אידיש, אנגלית, איטלקית, צרפתית, ספרדית, ערבית, רוסית, פורטוגזית וגרמנית. תרגומים אלו נדפסו במקביל לטקסט המקורי בעברית. כמו כן הוצא לאור הספר בכתב ברייל בעברית ובאנגלית.