בית הפרס

שדה שיש בה ספק טומאת מת, שהיא אב הטומאה מדברי סופרים. לדוגמא: שדה שנחרש בה קבר, הרי זו "בית הפרס", ועפרה מטמא במגע ובמשא, לפי שחוששים שמא גררה עמה המחרשה עצם כשעורה מעצמות המת; ונקראת "בית הפרס" על שם התפשטות הטומאה על כל השדה, מלשון פורס מפה, וכן "ויפרוש את האוהל" (שמות מ, יט)) תרגומו: ופרס ית פרסא. ויש מפרשים: על שם שנפרסו (נשברו)) העצמות, והוא מלשון הכתוב (ישעיה נח, ז)): "הלא פרוס לרעב לחמך", שעל ידי החרישה נשברו ונתפזרו עצמות מהקבר.