אכילת חמץ והנאתו

הגדרה

אסור לאכול חמץ או להנות ממנו בפסח {{{1}}}.

לדוגמא, אסור לתת חמץ לבהמתו {{{1}}}.

מקור וטעם

מקורו מהפסוק {{{1}}} "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחוזק יד הוציא ה' אתכם מזה, ולא יאכל חמץ" {{{1}}}.

במהות האיסור חקרו האחרונים האם הוא איסור חפצא או איסור גברא, וכמו שחקרו בכל האיסורים התלויים בזמן {{{1}}}. ויש שתלו במחלוקת תנאים, שלרבי יהודה שחמץ אסור לאחר זמנו מדאורייתא א"כ אינו איסור התלוי בזמן, והוא איסור חפצא, אך לרבי שמעון שלאחר זמנו מדאורייתא מותר (ורק חכמים קנסוהו) א"כ הוא תלוי בזמן, והוא רק איסור גברא {{{1}}}.

בזמן האיסור חקרו האחרונים האם האיסור רצוף מתחילת הזמן על כולו, או שמתחדש בכל רגע של הזמן {{{1}}}.

פרטי הדין

חמץ בשעה חמישית אסור באכילה מדרבנן {{{1}}}. וכתב הגרי"ז שהוא איסור אכילה בפני עצמו, ולא מדין איסור אכילת חמץ {{{1}}}.

שתיית חמץ - יש לחקור האם הוא נחשב חמץ ממש, או שאסור רק משום שבא מחמץ {{{1}}}.

חמץ שעבר עליו הפסח אסור מדרבנן, שקנסוהו חכמים (לרבי שמעון) {{{1}}}. וחקרו האחרונים האם חכמים תיקנו שאיסור ההנאה של החמץ ישאר לעולם (המשיכו את איסור התורה של הפסח עצמו), או שאסרוהו באיסור נפרד (שחל בסוף הפסח) {{{1}}}.

תערובת

חמץ בתערובת וחמץ נוקשה - יש לחקור האם הוא איסור חדש, או מדין איסור חמץ (ורק נתמעט מכרת) {{{1}}}.

חמץ בתערובת כשהוא אסור - איסור "מחמצת" הוא על התערובת כולה, דהיינו גם על שאר התערובת שאינו חמץ, ולא רק על החמץ שנמצא בתוך התערובת {{{1}}}.

חמץ בתערובת כשהוא מותר - יש לחקור האם חכמים לא אסרוהו כלל, או שאסרוהו, אך הוא מותר מדין ביטול ברוב {{{1}}}.

ראה גם

בדיקת חמץ

ביטול חמץ

ביעור חמץ

חמץ משש שעות ולמעלה