הרב יצחק נסים
|
הרב יצחק נסים זצ"ל היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
רבי יצחק נסים רחמים (שם המשפחה היה רחמים ע"ש האב, אמנם במשך הזמן עשה הרב את שמו השני - נסים, לשם משפחה) נולד לאביו רבי רחמים זצ"ל, בעיר בגדאד שבבבל [עירק]. רבי יצחק היה אחיו של רבי יחזקאל עזרא זצ"ל, בעל "עצי היע"ר". רבי יחזקאל עזרא היה רב גאון וחריף מאד; בתשובה לשאלתו כותב מרן רבינו יוסף חיים זצ"ל - נשאלתי מהרב הכולל סוה"ר [סיני ועוקר הרים] מהר"ר יחזקאל עזרא בן מולא [=החכם] רחמים נר"ו וכו'. רבי יחזקאל עזרא נפטר בהיותו בן 31 שנים, זיע"א.
בצעירותו עלה רבי יצחק לארץ ישראל, ולאחר מכן חזר לבגדאד. בהמשך עזב הרב רבי יצחק את עיר מולדתו ועלה להשתקע בארץ ישראל.
כראשון לציון
הרב נסים היה תלמיד חכם גדול. בשנת תשט"ו, לאחר שנפטר הגאון רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל, נתבקש הרב נסים לכהן כראשון לציון. הרב נסים כיהן במשרת הרב הראשי הספרדי שנים רבות, בתחילה לצידו של רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, ולאחר מכן עם רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל.
כתביו
הרב נסים חיבר ספר שו"ת "יין הטוב", שני חלקים, ונדפסו שניהם בכרך אחד. הספר יצא בשתי מהדורות, ולאחרונה יצאה מהדורה שלישית. בראש הספר הובאו מכתבים מאת הגאון רבינו הרב ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל, בעל "משנה ברורה" ו"חפץ חיים", וכן מהגאון אב"ד אלדטשטאט. בתחילת החלק השני מובא מכתב מהגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
להרב נסים היו כתבי-יד של ספרי קודש ישנים. הרב הוציא לאור ספר שו"ת "צדקה ומשפט" שלחכם רבי צדקה חוצין זצ"ל, מגדולי רבני בגדאד.
תלמידיו
הרב נסים הקים בית מדרש לדיינים. בין תלמידיו היה הגאוןהגדול רבינו חכם רבי מרדכי אליהו זצוקללה"ה, אשר בגיל 24 נהיה לדיין, הצעיר ביותר בארץ. בספרו "יין הטוב" מובאת תשובה שכתב הראש"ל הרב מרדכי אליהו זצוק"ל לדבריו של יבלטו"א הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א, על פי בקשתו של הרב נסים, לאחר שתשובתו בנושא אבדה.
כמו כן רבי יעקב משה הלל שליט"א, ראש ישיבת "אהבת שלום", ורבי עזרא בצרי שליט"א, היו בין תלמידיו של הרב נסים.
משפחתו
הרב נסים היה נשוי לרבנית ויקטוריה ע"ה. להם נולדו שלושה בנים וארבע בנות. בנו מאיר בניהו ז"ל היה פרופסור, עסק במחקר של נושאים רבים. מאיר בניהו נפטר ב-ב' באייר ה'תשס"ט, בן 82 שנה. הבן הצעיר, יבלחטו"א, הוא עו"ד משה נסים הי"ו, שכיהן בעבר כשר האוצר וכשר המשפטים.
הרב נסים היה עומד על דעתו, ולא נכנע ללחצים מצד אחרים. פעם הגיע האפיפיור הנוצרי לביקור בארץ. הרב נסים, כרב הראשי, נתבקש לבוא למגידו, למעמד קבלת פניו של האפיפיור. אולם הרב נסים לא הסכים לבוא לקבל את פניו, זאת על אף לחצים רבים ועצומים מצד ממשלת ישראל וגורמים שונים במדינה.
נפטר בתשעה באב תשמ"א.