אשם נזיר

נזיר שנטמא בתוך ימי נזירותו באחת מטומאות המת שהוא מגלח עליהן וסותר את ימי הנזירות הראשונים שכבר מנה, לאחר שטהר מטומאתו ביום השביעי וגילח את שערו והעריב שמשו, הריהו מביא למחרתו, ביום השמיני, מלבד שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת ואחד לעולה, אף קרבן אשם, כבש זכר בן שנה.