עונג שבת

מצוות עונג שבת היא מצווה להתענג תענוג גשמי בשבת.

מקור המצווה

מקור המצווה בדברי הנביא (ישעיהו נח,יג-יד): "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר".^[1]

דיני המצווה

אסור לצום בשבת, משום שהצם מבטל את מצוות עונג שבת.

גם תקנת חכמים לאכול בשבת שלש סעודות, נובעת ממצוות עונג שבת.

נאמר בגמרא (מסכת שבת] קיח,ב): "במה מענגו? - רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של תרדין, ודגים גדולים, וראשי שומין". מאכלים אלו הובאו כדוגמה, ובכל מקום יש לענג את השבת במאכלים ערבים הנהוגים באותו מקום.

מי שאינו יכול לקנות מאכלים ערבים רבים, מקיים את המצווה בהוספת פריט מאכל אחד לכבוד שבת.^[2]