תפיסה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־15:12, 8 במרץ 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרה

יש ספק למי שייך החפץ, ואחד מבעלי הדינים תפס אותו (הסוגיא בבבא מציעא ו., בסוגיא זו האריך הנתיבות המשפט סוף סימן כה).

לדוגמא, שניים מתווכחים למי מהם שייכת הטלית, ואחד מהם חוטף ותופס אותה (בבלי:בבא מציעא ו.).

מקור וטעם

מקורה וטעמה בפשטות כמוחזק[1]. והש"ך (כה-ב, הובא בנתיבות המשפט כח-ב) הוסיף שהיא משום שעביד איניש דינא לנפשיה.

פרטי הדין

תפיסה ברשות, כגון שהבעלים בעצמו הביא לתופס את החפץ - לרוב הראשונים מועילה (דיני תפיסה לנתיבות המשפט סוף סימן כה כללים א ויז), ולסמ"ג לא מועילה (קונטרס הספיקות ז).

חוזק

בסעיף זה נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה[2].

מוחזק - כאשר אדם מוחזק, ובא חבירו ותפס ממנו, תלוי האם תפס לאחר שנולד הספק או לפני שנולד הספק, וכן האם טוען טענת שמא או טענת ברי, כך שישנם ארבעה מקרים, ובכל אחד מהם נחלקו הראשונים:

  1. תפיסה לאחר שנולד הספק וטוען שמא (קונטרס הספיקות ב, ג) - אחרי שפסקנו כמוחזק, ובא אחד מבעלי הדין ותפס (תקפה) בפנינו, היא סוגיא בגמרא (בבלי:בבא מציעא ו:).ולמסקנת הגמרא התפיסה לא מועילה (מוציאין מידו), וכן כתבו כל הראשונים שם (רש"י, תוס', רא"ש, רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, נימוקי יוסף).אך הרמב"ם (בכורות ב-ג וה-ג) פסק שהתפיסה מועילה (ואין מוציאין מידו), וכל המפרשים האריכו ליישבו (שו"ת הרשב"א ח"א שיא, לחם משנה שם, שב שמעתתא ד-ה, מרחשת ח"א מט, אבי עזרי מהדורא קמא בכורות ה-ג ומכירה ג-י, ועוד).ב) תפיסה לאחר שנולד הספק וטוען ברי (קונטרס הספיקות ג-א) - לרוב הראשונים לא מועילה (רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, נימוקי יוסף, ראב"ד, סמ"ג), אך לתוס' ולרא"ש מועילה.
  2. תפיסה לפני שנולד הספק וטוען שמא (קונטרס הספיקות ג-א) - לרוב הראשונים לא מועילה (רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, רא"ה, רבנו יונה), אך לתוס' ולסמ"ג מועילה (וכן כתב בדיני תפיסה לנתיבות המשפט סוף סימן כה כלל יב).
  3. תפיסה לפני שנולד הספק וטוען ברי (קונטרס הספיקות ג-א) - לרוב הראשונים מועילה, ורק רבנו יונה והרמ"ה כתבו שלא מועילה.

חולקין - אחרי שפסקנו שחולקין, ובא אחד מבעלי הדין ותפס (תקפה) בפנינו, גם היא סוגיא בגמרא (בבלי:בבא מציעא ו.). ולהלכה אין מוציאין מהתופס (רמב"ם וראב"ד טוען ונטען ט-יב, טור שו"ע ורמ"א קלח-ז, רמב"ן שהובא בקונטרס הספיקות ב-ז), אך תוס' כתבו שמוציאין מידו (קונטרס הספיקות ב-ז). ואם חזר הראשון ותפסה, נחלקו הפוסקים: יש אומרים שחולקין (רמב"ם ושו"ע שם), ויש אומרים שמשאירים ביד התופס הראשון (ראב"ד, טור ורמ"א שם). מרא קמא, פשוט שכשיש מרא קמא התפיסה לא תועיל. אך כשאין מרא קמא היא מועילה (קונטרס הספיקות ח-ה).

כללים

בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.

בתרי ותרי, כלומר שיש שתי כיתות עדים שסותרות זו את זו, לא מועילה תפיסה (אורים ותומים עט).בספיקא דדינא - כשאינו ספק במציאות אלא ספק בדין, כגון תיקו, מחלוקת בש"ס, או מחלוקת הפוסקים - נחלקו המפרשים:

  1. התרומת הדשן כתב שלא מועילה, בין בתיקו ובין במחלוקת הפוסקים (קונטרס הספיקות ה-ז).
  2. התקפו כהן כתב שמועילה, בין בתיקו ובין במחלוקת הפוסקים (ו, לד. ובסימן עב הוסיף שמועילה אפילו אם רק מיעוט הפוסקים מסייעים לתופס).ג) המהרי"ק חילק שבתיקו ובמחלוקת בש"ס לא מועילה תפיסה, אך במחלוקת הפוסקים שאחר חתימת הש"ס ובספיקא דדינא שלא הוזכרה בש"ס כן מועילה (קונטרס הספיקות ה-ז. ובדיני תפיסה לנתיבות המשפט סוף סימן כה כלל כ הוסיף שבמחלוקת שאחר חתימת הש"ס התפיסה תועיל אפילו אחרי שנולד הספק ואפילו בטוען שמא).

ראה גם

מוחזק (לא תפס את החפץ אלא החפץ מלכתחילה היה ברשותו)


הערות שוליים

  1. ע"ע מוחזק#מקור_וטעם ד"ה במקורו ובטעמו.
  2. בערך חוזק ההכרעות דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.