דינה בת לאה
|
|
דינה בת לאה היא בתו של יעקב אבינו ולאה אימנו. על לידתה יש רק פרטים מעטים:"וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ דִּינָה [[תמונה:ספר בראשית ל' כ"א]]. היא האחרונה שנולדה ללאה, בתום שבע שנים לשהות בחרן. אין הכתוב מפרש את שמה, בניגוד לבנים. הרב דוד צבי הופמן מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"[1].
דמותה של דינה
על דמותה של דינה לרש"י יש דעה ברורה: "יצאנית הייתה" וקובע ש "כאימה –כביתה" מקורה בשתיהן. וכך הוא כתב על ד"ה בת לאה - "ולא בת יעקב?! אלא על שם יציאתה נקראת בת לאה, שאף היא יצאנית היתה, שנאמר (ל טז) ותצא לאה לקראתו.(ועליה משלו המשל (יחזקאל טז מד) כאמה כבתה)"
אמנם לפי המקרא:"וַתֵּצֵא דִינָה בַּת-לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ"[2] נראה כי מדובר בילדה בת שבע שנים שיצאה לשחק עם בנות גילה. הרב דוד צבי הופמן סבור כי דינה הייתה בוגרת יותר בת תשע או חמש עשרה וזאת לפי חישוב זמן הנסיעה של יעקב מחרן. והיה זה גיל מקובל לנישואין בקרב יושבי הארץ.
גורלה של דינה
הרמב"ן מספר על גורלה:"עמדה עם אחיה צרורה באלמנות חיות, כי הייתה טמאה בעיניהם, כדכתיב אשר טמא את דינה אחותם. ורבותינו נחלקו בה (ב"ר פ יא). והקרוב דברי האומר נטלה שמעון וקברה בארץ כנען, והוא כמו שאמרנו, כי הייתה עמו בביתו כאלמנה וירדה עמהם למצרים ושם מתה ונקברה בארץ. וקבורתה ידועה עד היום בקבלה והיא בעיר ארבאל עם קבר ניתאי הארבלי. ויתכן כי העלה שמעון עצמותיה בחמלו עליה, או שהעלו אותם ישראל עם עצמות אחיה כל השבטים, כמו שהזכירו רבותינו (ב"ר ק יא)"
לפי המדרשים היה לה גורל יותר טוב. לפי אגדה אחת דינה נישאה לשמעון וילדה לו את "שאול בן הכנענית", לפי אגדה שניה היא נישאה לאיוב, ולפי אגדה שלישית הרתה לשכם וילדה את אסנת, אשתו של יוסף ואמם של אפרים ומנשה.