מיתת הבעל

הגדרה

אשה ניתרת לעולם במיתת בעלה (הסוגיא בקידושין יג:).

מקור וטעם

בטעמו יש שני הסברים (גמרא קידושין יג:):

1. בהו"א הגמרא אמרה שזו סברא שהאלמנה ניתרת לעולם משום שכבר אינה קנויה לבעלה.
2. למסקנת הגמרא זו גזירת הכתוב.

ותלוי האם קידושין הם קניין או איסור - שאם הם קניין, כשהבעלים מת ממילא פקע הקניין מהחפץ, אך אם הם איסור, האיסור ממשיך גם לאחר מיתת האוסר (מעין זה כתב הקובץ שיעורים ח"ב כז)^[1].

מהותו אינה קניין חיובי אלא רק עניין שלילי, שכיוון שאינו קיים עוד ממילא היא נפטרת ממנו (דרכי משה דרכי הקניינים ו-יד ד"ה משא"כ. והוסיף שזה החילוק בין מיתת הבעל לגירושין, שגירושין הם קניין חיובי)^[2].

פרטי הדין

הכח המחיל את הקניין (כח האדם או כח המעשה^[3]) - הוא כח המעשה (כמו בשחיטה, שהאדם רק שוחט והבהמה ניתרת ממילא), ולא שהבעל פועל את ההיתר ע"י דעתו כמו בגירושין (כח האדם, כמו בקניינים, שהאדם עצמו פועל את הקניין) (שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד).

זמן הקניין - יש לחקור האם היתר האשה מייד בגמר המיתה, או לאחר גמר מיתה (קובץ שיעורים קידושין קלז).עדי קיום - אין צריך עדי קיום במיתת הבעל כדי להתירה לעולם. וכתבו על כך האחרונים שני טעמים:

1. משום שהיתר מיתת הבעל אינה כח האדם^[4] אלא כח המעשה, וצריך עדי קיום רק לחלויות מכח האדם (שערי יושר ז-יב ד"ה והנה ביסוד).
2. משום שמיתה היא דין מיוחד שכיוון שכבר אין את הבעל שאוסר אותה - ממילא מותרת לעולם (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"א ד"ה דבר שבערווה).

בתחיית המתים הסתפק הרס"ג (אמונות ודעות מאמר ז) האם תחזור כל אשה לבעלה (אך לגבי ממונות פשוט לקובץ שיעורים (ח"ב יב-ה) שהקם לתחייה נוטל בחזרה את ממונו מהיורשים).

הערות שוליים