נחום איש גמזו

נחום איש גמז {גם זו) היה מהתנאים. מרבותיו של רבי עקיבא. בגמרא מסופר שהיה נקרא כך משום שהיה אומר על כל דבר שקרה לו "גם זו לטובה". פעם אחת נשלח על ידי ישראל לקיסר לתת לו מתנה כדי שיבטל גזרה מעל ישראל. לקח איתו ארגז מלא אבנים טובות ומרגליות. בלילה לן בפונדק, ובלעי הפונדק גנסו את הארגז ממנו ומלאו אותו בעפר. כשהגיע נחום איש גמזו לקיסר, פתח הקיסר את הארגז וראה כי הוא מלא בעפר, וכעס על היהודים שמלגלגים עליו. נחום איש גמזו אמר מיד "גם זו לטובה", בא אליהו הנביא בדמות אחד משומרי המלך, ואמר: עפר זה אינו סתם עפר, זהו עפר של אברהם אביהם, שאם אותו לאויר יה]פך לחרבות ורומחים, ובאמת כך היה, והקיסר מילא את הארגז בחזרה באבנים טובות ומרגליות כאות תודה ליהודים. היה עיוור, קטוע ידיים ורגליים ומלא שחין. פעם אחת היתה מיטתו מונחת בבית רעוע, ורצו תלמידיו להוציא מהבית קודם את מיטתו ואחר כך את שאר הכלים, שמא הבית יפול עליו תוך כדי פינוי הכלים, אך הוא אמר להם שחזקה שהבית לא יפול כל עוד הוא בתוכו, ובאמת מיד לאחר שהוציאוהו נפל הבית.