התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל היא תקופה בתולדות ארץ ישראל, הכוללת בתוכה בעיקר את תקופת שלטון בית חשמונאים 160 לפנה"ס - 63 לפנה"ס - מועד כיבוש ירושלים על ידי "פומפיוס" - שר צבא רומא.

תחילת התקופה היא בשנת 332 לפנה"ס, עם כיבוש הארץ על ידי "אלכסנדר מוקדון".קיימת מסורת לפיה אלכסנדר הגדול בקר בירושלים ובבית המקדש. סיומה של התקופה ההלניסטית בא עם כיבוש הארץ צבא רומי בעת פרוץ הריב בין היורשים לבית חשמונאי.

בחלק של התקופה ניכרת ההשפעה היוונית בערי הארץ. היהודים שאימתו לעצמם אץ התרבות היוונית, המכונים "המתייונים" זכו למעמד מכובד, אך רק בערי הארץ ולא במרחב הכפרי.

גזרות אנטיוכוס

גזרות אנטיוכוס היו האירוע אשר גרם לשינוי יחסו עם העם בארץ ישראל מחסות תחת שלטון זר: פרסי, מצרי וסורי לעצמאות בימי החשמונאים.

גזרות אלו החלו בשובו של אנטיוכוס הסורי ממסע מלחמה מוצלח כנגד תלמי השישי המצרי. בדרכו לסוריה עבר דרך ירושלים, שדד את אוצרות המקדש, כמו מנורת המאור, מזבח הזהב, הפרוכת ועוד, וערך בעיר טבח נורא. מעשה אכזרי זה, מחריד וחסר תקדים, התבצע ללא כל מעשי התגרות או נקם מצד היהודים. התגובות הנזעמות שפרצו כנגד פעולות המלך בירושלים, עוררו תגובות נוספות קשות, וששיאן - הטלת גזירות השמד של אנטיוכוס, ואשר בעקבות הטלתן פרץ מרד החשמונאים.

כיבוש ירושלים

בשנת 67 לפה"ס, יורשי המלכה החשמונאית שלומציון, נחלקו לשני מחנות יריבים. מן הצד האחד היה בנה הורקנוס השני, ועמו "אנטיפטרוס האדומי"יועצו, ומן הצד האחר בנה אריסטובולוס השני, כאשר כל אחד מן הצדדים הניצים שואף לקבל לעצמו את המלוכה.

אריסטובולוס התבצר בירושלים. אל פומפיוס שר צבא רומי פנו משלחות לשטוח את טענותיהן באשר לנעשה ביהודה. פומפיוס הטיל על העיר מצור וכבש אותה. כניסתו של פומפיוס לירושלים בשנת 63 לפנה"ס מסמנת את סופה של עצמאות יהודה בארצו תחת בית חשמונאי.

קישורים חיצוניים

• התקופה ההלניסטית בארץ ישראל - הויקיפדיה העברית