רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף)

רבי מאיר הכהן שיף היה מחשובי מפרשי התלמוד הבבלי האחרונים.

נולד בפרנקפורט דמיין בשנת שס"ה (או שס"ח לפי גרסה אחרת) לרבי יעקב שיף, ראש ישיבה בעיר. בגיל שבע עשרה הכוזמן לכהן כרב בפודלא, שם כיהן גם כראש ישיבה. אל חידושיו. לפני פטירתו התמנה לרב בפראג, אולם נפטר בפתאומיות בכ' באדר ת"א.

את חידושיו על הגמרא ומפרשיה רשם בספר, והחלקים ששרדו ממנו יצאו לאור על ידי נכדו בהמבורג, וכיום הואר מודפס בסוף כרכי הגמרא בדפוס וילנא לאחר חידושי הלכות ואגדות מהרש"א. ספר זה הפך לאחד הספרים הנפוצים בעולם הישיבות. הוא מתרחק מפלפול וחותר להגיע לפשט הסוגיה. בסוף כל מסכת מופיע דרוש המקשר בין המסכת למסכת שלמדו אחריה בישיבתו.

הספר נכתב בסגנון קשה ומלא שיבושים, ולכן נוסף לו בכל המהדורות פירושו של רבי מרדכי מארדוש.

על פי עדות נכדו, עם פטירתו אבדו כתבים רבים, ביניהם פירושו על חלקים ממסכתות הש"ס, פירוש עלך ארבעה טורים, פירוש על התורה וספרי קבלה. דרשות אחדות שלו שרדו וחלקן צורפו לחידושיו על הגמרא.

תקופת חייו של רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף) על ציר הזמן