אסימון
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
מטבע שעדיין לא טבעו בו צורה[1]. ויש מפרשים: מטבע שאינו סחיר כי אם בדוחק. ויש מפרשים: מטבע שנשברה או נסדקה צורתו, ואינו שווה אלא שווי משקלו, או שכל שימושו אינו אלא לצורך משקל.שיטות אלו, בפירושו של אסימון, הינן לדעת רבי יוחנן - שהלכה כמותו - הסובר כי אסימון הוא "פולסא". לדעת רב, אסימון הוא מטבע בלתי סחיר לחלוטין הניתן כסימן לבלן בית המרחץ[2]. כאמור, ההלכה היא כדעת רבי יוחנן.אין מחללים מעשר שני על אסימון, שנאמר (דברים יד, כה): "וצרת הכסף בידך", ודרשו: "כסף שיש עליו צורה".
הערות שוליים
- ↑ . בתוספות (ב"מ מ"ד ע"א ד"ה אסימון) מבואר, שהוא עשוי ברוחב, בעובי ובמשקל של מטבע ואינו חסר אלא הצורה. אולם מלשון הרמב"ם (מע"ש פ"ד ה"ט ומכירה פ"ו ה"ב) משמע, שאינו בגודל של מטבע, עיין שם. עוד כתבו התוס' שם, שלאו דווקא מטבע שאין עליו צורה, אלא הוא הדין כשיש בו צורה שאינה חשובה בכלל זה, כגון מטבע של עץ שאין צורתו חשובה, שכל שהמטבע אינו כתיקונו קרוי אסימון (עיין תוספות עירובין ל"א ע"ב).
- ↑ . עיין רש"י (ב"מ שם ד"ה הניתנות) שפירש, שהבלן מקבל לסימן מהנמנים לרחוץ בבית המרחץ לידע כמה הם ולפיהם יחמם המים ויכין אלונטיאות. אך הר"ח (שם) והערוך (ערך מע) פירשו, שהבעלים רושמים את שמם על אותן המעות וכל פעם שנכנס למרחץ נותן לבלן אחת מהן כדי שידע כמה פעמים נכנס ורחץ במרחץ.