יהדות ג'רבה

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יהדות גרב'ה מתוארת על ידי הרב אליהו בירנבוים בביקורו במקום באוגוסט 2008 כך:"הקהילה היהודית היחידה בעולם המוסלמי שאוכלוסייתה ממשיכה לגדול, היא גם היחידה השומרת על מסורות עתיקות המשמרות את ניחוחה של ארץ ישראל. היא אחת המופלאות שבקהילות תבל.


תולדות יהודי ג'רבה

מסורות יהודי ג'רבה הם כי היהודים הנמצאים באי - שאינם כהנים - מוצאם משבט זבולון. הדעה הרווחת היא כי שבט זה השתלט – בראשית התנחלותו – על כל ארץ הצידונים (ר' ברכת יעקב לבניו: "זבולון לחוף ימים ישכון והוא לחוף אוניות וירכתו על צידון" – (בראשית מ"ט י"ג), והגיע אל צפון אפריקה עם ההתפשטות הפיניקית. אלה , כידוע, הקימו עוד במאה התשיעית לפנה"ס את העיר קרת-חדשת, היא קרתגו, ליד תוניס של היום.

בתלמוד ישנו אזכור של הרב אבא קרתיגניא שהיה אמורא בדור השלישי או הרביעי והוא מוזכר בתלמוד הבבלי והירושלמי ככל הנראה כבן המקום. בתרגום השבעים לספר יונה ועל פי דעתו של האבן עזרא שם בפירושו, נכתב: "יונה בן אמיתי מזבולון היה. וכשרצה לברוח יצא לתרשיש (יונה א' ג') ומדוע דווקא לשם ? כי תרשיש היא עיר תונייס (טוניס) באפריקי".

הרב שאול כהן (מחבר "לחם ביכורים") מעלה סברה אחרת לגבי מקור העדה:

"ואולי מישראל הדרים במקומות אלה הם מחורבן ראשון, כי נבוכדנאצר, כשהחריב את ירושלים, עלו עימו מלכי ספרד, וכל אחד מהם נטל חלקו מהשביה, כמו שכתב מהר"י וג'רבה היא אחת מערי ספרד כמו שכתב הרב "צמח צדק".

דהיינו, על פי סברה זו אפשר ויהודי ג'רבה הגיעו לאי בעת שנבוכדנאצר החריב את ירושלים והואיל ובין בני בריתו היו גם הספרדים, הרי שאפשר שאלו לקחו עימם את היהודים שהתיישבו במושבה הספרדית, היא ג'רבה. ואכן, על פי מסורת יהודי הקהילה, קבוצת כוהנים מבית המקדש בירושלים, יסדו יישוב יהודי בג'רבה מיד לאחר חורבן בית ראשון 586 לפנה"ס והקימו שם ישוב ובית כנסת. "

בכתבי הגניזה בקהיר מן המאות ה-10 וה-11 נזכרים יהודים מג'רבה. הם נרדפו ע"י ה"מייחדים", הלא הם המוג'הידין, במאה ה-12, אך יישובם באי לא נפסק. באיגרת המיוחסת לרמב"ם נאמר שיהודי ג'רבה נוהגים בכמה דיני ישראל כקראים ומנהגים אלו נשארו בידם עד עצם היום הזה גם לאחר שרבנים גזרו איסורים כנגדם.

מנהגי העדה

ליהדות גרב'ה מנהגים שאינם מקובלים בקהילות אחרות בישראל. אולי מקורם הוא קדום - ישירות מארץ ישראל.

  • בליל הסדר נוהגים לומר את ה"קידוש הארוך" שחובר ע"י רבי סעדיה גאון ולא את הקידוש המקובל.
  • בשתי שבתות בשנה הם קוראים את ההפטרה בסדר שונה מהמקובל ביתר עדות ישראל, והם יודעים לספר שכשמנהגי ההפטרות שלהם הובאו לפתחו של רבי יוסף קארו הוא פסק כי מכיוון שישוב ג'רבה הוא מלפני החורבן אין לשנות ממה שקבעו ראשונים.
  • שואלים על הגשמים בגרב'ה בז' במרחשוון, כמו בארץ ישראל, ולא על פי תקופת החמה (ב-5 בדצמבר) כמקובל בחו"ל.

אחד המנהגים המרשימים הוא זה של התקיעה בערב שבת. התקיעה בערב שבת היא כהכנה לבוא המשיח. בערב שבת , ניצב על גג אחד הבתים הגבוהים בחרא-כבירא (השכונה היהודית), היהודי הממונה על תקיעת שופר. הוא תקע 9 קולות פעמיים לארבע כנפות תבל, כדי להכריז על כניסת שבת והימנעות ממלאכה.

גם בספרו של רבי משה כלפון, "ברית כהונה", יש התייחסות לחשיבותו ומקורו של מנהג זה: נוהגים פה בע"ש [בערב שבת] לתקוע תשר"ת תש"ת תר"ת שני פעמים. פעם ראשונה כדי שימנעו הקהל מהמשא ומתן ולסגור החנויות ופעם שנית אחרי זה בשיעור מה להודיע לקהל להדליק נרות שבת...

ומנהג זה יסודותו בהררי קודש הוא שכתב מרן (אור ס' רנ"ו ס' א') כשהיו ישראל בישובן היו תוקעים בע"ש ששה תקיעות כדי להבדיל את העם מן המלאכה ובמקומות בחוצה לארץ נתבטל זה מנהג מפני פחד הגויים ועתה שאין פחד זה כשנים עברו יכולים בכל עיר ועיר לעשות כתקנה קדומה ולכן פה אחארה אכבירה שכולה ישוב אחינו בית ישראל יש תקנה זו.

ואינו רחוק (כלומר יתכן) אם הרבנים הקדמונים ז"ל בגלותם לפה אם מגלות בית ראשון אם מגלות בית שני המשיכו תקנה זו פה ולעת עתה היא נמשכת והולכת...

קישורים חיצוניים