חברון
|
חברון המקראית מתוארת באתר היישוב היהודי בחברון. ממנו מביא את תוכנו:
"תל חברון הקדומה הוא (תל רומידה)- תל זה הוא מקומה של העיר המקראית חברון שנוסדה לפי כ-4500 שנה, והיתה מקום התיישבותו הראשון של אברהם אבינו. במקום נתגלו שרידים מרשימים של חומות העיר הקדומה, ובמורד התל נובע המעין הקדום "עין ג'דידה". המקרא מספר על סיור שערכו המרגלים ששלח משה מהמדבר לתור את הארץ והם התרשמו מהחומות הענקיות ונרתעו מכיבוש ארץ ישראל; רק כלב בן יפונה, שהתפלל על קברי האבות, התמלא רוח גבורה וזכה לכבוש את חברון מהענקים ששלטו בה.
דוד המלך ייסד את מלכותו בחברון לפני 3000 שנה, ובה מלך שבע שנים לפני עלייתו לירושלים. מתקופה זו שרדו קברי ישי אבי דוד ורות המואביה בראש התל הקדום, ומעליהם נבנה מבצר בתקופה הצלבנית. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו בתל חשפו את חומות העיר הקדומה ושרידים מתקופת הבית הראשון והשני. בימי מרד בר כוכבא היה הר חברון במרכז המרד; שרידי העיר החרבה מתקופה זו נתגלו בחפירות. בחלקו המערבי של התל הקדום נמצא בית העלמין היהודי העתיק, בו נקברו יהודים במשך מאות שנים, וביניהם - צדיקים, רבנים ומנהיגי הקהילה. בין הצדיקים הקבורים במקום - ה"ראשית חכמה", ה"מלאכת שלמה", ה"חסד לאברהם", ה"שדי חמד", ועוד. בחלקה נוספת קבורים קדושי תרפ"ט שנטבחו בידי שכניהם הערבים, ובחלקה אחרת - חללי הטרור הערבי מהשנים האחרונות. בית העלמין נחרב אחר הכיבוש הירדני בתש"ח (1948) על ידי הפורעים הערבים ושוקם לאחר שחרור חברון על ידי הקהילה היהודית.
אדמות התל נקנו ע"י הקהילה היהודית במאה הי"ט, אך רוב האדמות נתפסו ע"י ערבים. בתשמ"ד (1984) עלו מספר משפחות יהודיות להתיישבות על חלקה פנויה בה הוצבו מספר קרוואנים, והשכונה נקראה "אדמות ישי". בער"ח אלול תשנ"ח (1998) נרצח בביתו תושב המקום, הרב שלמה רענן הי"ד. לזכרו הוקם כולל "אור שלמה" - מכון גבוה לתורה. בתשנ"ט (1999) החלה רשות העתיקות בחפירות ארכיאולוגיות כהכנה לבניית בתי קבע. בחפירות התגלה ממצא מפתיע - חומת ענק מתק' הברונזה הקדומה (מלפני כ-4500 שנה). תגלית זו הקדימה את תיארוך הקמת העיר בכ-700 שנה. כן התגלה בית יהודי מתק' חזקיהו מלך יהודה, וגתות 'ין מתק' התלמוד. בתשס"ה נחנך "בית מנחם" ובו דירות וכולל "אור שלמה".