הרב חיים יהודה לייב אויערבאך

הרב חיים יהודה לייב אויערבאך היה מחכמי ירושלים, ראש ישיבת המקובלים "שער השמים", אביו של הפוסק הגדול הרב שלמה זלמן אויערבאך.

תולדות חייו

נולד ביפו בד' בטבת תרמ"ז לר' אברהם דוב בער, נכדו של רבי פייבל אויערבאך- האדמו"ר מטשרנוביץ, מצאצאי רבי יעקב יוסף מפולנאה.

למד בישיבות בירושלים, והיה בולט בחריפותו ובבקיאותו. בגיל שמונה-עשרה נסמך להוראה על ידי גדולי רבני ירושלים, ובראשם רבי חיים ברלין.

בשנת תרס"ו נשא את בתו של ר' שלמה זלמן פרוש, מעסקני ירושלים, אבי משפחת פרוש המפורסמת.

החל ללמוד קבלה מפי המקובל רבי שמעון צבי הורוביץ מלידא. כשהיה בן תשע-עשרה יסדו יחד את ישיבת שער השמים ללימודי הנגלה והנסתר בעיר העתיקה בירושלים. מאז הקמתה ועד יום מותו, הקדיש את כל חייו למענה ולביסוסה, כפי שכותב בהקדמתו לספרו: "אשר חיי וכל נימי נפשיקשורים בה וזה כל ישעי וחפצי לראותה ברוממותה שתהיה לאור מזהיר ומבהיק בארץ הקודש ותל תלפיות לכל תלמידי החכמים ברחבי תבל" (חכם לב, הקדמה). גדולי הרבנים תמכו בהקמת הישיבה, ובראשם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שעזר וסיעע רבות להקמתה, פיתוחה וביסוסה.

בשנת תרע"ו, בזמן מלחמת העולם הראשונה, מונה להיות סגן-קונסול פרס לעדה היהודית, וכן הציל יהודים רבים מידי השלטון התורכי, על ידי שנתן להם דרכון פרסי. בעקבות הלשנה הדבר נודע שלטונות, והוא נידון למיתה שלא בידיעתו, ורק מספר שעות לפני הוצאתו להורג נודע לו כי מתוכנן להרגו, והוא ברח למקום מחבואו למספר חודשים, עד שהתורכים עזבו את ירושלים. בתקופה שלאחר המלחמה היה פעיל בועדות שונות למען התורה.

בשנת תרפ"ח יסד את תלמוד תורה שער השמים לילדי עדות המזרח בער העתיקה, וכן הקים ליד הישיבה כולל בנגלה.

בשנת תרצ"א ערך מסע בן למעלה משנתיים בקהילות צפון אמריקה לגיוס תרומות לישיבה.

במלחמת השחרור נהרס מבנה הישיבה, והיא עברה לעיר החדשה.

היה ממייסדי "מפעל התורה" וחבר הועד הפועל שלו. כמו כן, היה מחברי המזרחי הפעילים והשתתף בהרבה אסיפות.

נפטר בכ"ח באלול תשי"ד בירושלים.

כתב את הספר חכם לב- על שולחן ערוך אבן העזר. כמו כן, בשנותיו האחרונות החל לעסוק בעריכת תשובותיו לספר שו"ת.

תקופת חייו של הרב חיים יהודה לייב אויערבאך על ציר הזמן