הרב שלמה אהרונסון

הרב שלמה הכהן אהרונסון היה רבה הראשי הראשון של תל אביב.

נולד באלול תרכ"ג. אביו היה רב בעיירה קרוצי, פלך מוהילוב. כישרונותיו התגלו בצעירותו ואביו למדו בעצמו. בגיל חמש עשרה העביר שיעור בתלמוד בישיבת לאדי שאחיו עמד בראשה. בתחילה היה בדעתו לעסוק במסחר ומשום כך החל ללמוד רוסית, אך כושרו להנהגה וגדולתו בתורה הועידו אותו לרבנות ובשנת תרמ"ז החל לשמש ברבנות בנייז'ין, שם הצליח למנוע פוגרום שהיה אמור לפגוע ביהודי העיר. בשנת תרנ"ו החל לכהן כרבה של קייב. הודות לשליטתו ברוסית ולהשכלתו הכללית, בעת משפט בייליס (בו הואשם לשוא יהודי בהריגת נער אוקראיני נוצרי) סייע ביד הסנגוריה לנסח את טענות ההגנה.

עם עלית הקומוניסטים לשלטון, הוכרח לעזוב את רוסיה ועבר לברלין, שם שימש כרבם של יהודי רוסיה שהתגוררו בברלין ויחד עם ל. מוצקין ועסקנים אחרים פעל בשביל פליטי רוסיה.

בשנת תרפ"ג, כשהתעוררה שאלת מינוי רב ראשי לעיר תל אביב שהיתה אז עיר צעירה, הוזמן לכהן כרבה האשכנזי של העיר יחד עם הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. תפקידו כרב ראשי העסיק חלק גדול מזמנו, אך במיוחד נתן דעתו לחיזוק החיים הדתיים ולגיבוש ארגונים, וכן ייסד, יחד עם הרב מאיר בר אילן, את ישיבת תל אביב.

מנעוריו נמשך לתנועת חיבת ציון ועמד בקשר מכתבים עם בכירים בתנועה הציונית משה לייב ליילנבלום ו"אחד העם". היה פעיל ותיק במפלגת המזרחי, והיה חבר הועד הפועל של המפלגה בארץ ישראל ולקח חלק בכל הועידות הארציות.

נפטר בכ' באדר ב' תרצ"ה.