ונתנה תוקף
|
|
ונתנה תוקף הוא פיוט המבוסס על מעשה בר' אמנון ממגנצא. [1]
וכך מובא במקורות:
שהיה גדול הדור ועשיר ומיוחס ויפה תואר ויפה מראה.
החלו השרים וההגמון לבקש ממנו שימיר את דתו, וימאן
ויהי כדברם אליו יום יום ולא שמע להם, ויפצר בו ההגמון
ויהי כהיום בהחזיקם עליו
ויאמר: חפץ אני להוועץ ולחשוב על הדבר עד שלושה ימים
וכדי לדחותם מעליו אמר כן
ויהי אך יצוא יצא מאת ההגמון שם הדבר לליבו
על אשר כך יצא מפיו לשון ספק
שהיה צריך עצה ומחשבה לכפור באלוקים חיים
ויבא אל ביתו ולא אבה לאכול ולשתות ונחלה
ויבואו כל קרוביו אוהביו לנחמו וימאן להתנחם
כי אמר ארד אל ניבי אבל שאולה! ויבך ויתעצב אל ליבו
ויהי ביום השלישי בהיותו כואב ודואג, וישלח ההגמון אחריו
ויאמר: לא אלך
ויוסף עוד שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה, וימאן ללכת אליו
ויאמר ההגמון: מהרו את אמנון להביאו בעל כורחו
וימהרו ויביאו אותו
ויאמר לו: מה זאת אמנון, מדוע לא באת אלי למועד אשר
יעדת לי להוועץ ולהשיב לי דבר ולעשות את בקשתי
ויען ויאמר אמנון: אני את משפטי אחרוץ
כי הלשון אשר דברה ותכזב לך - דינה לחתכה
כי חפץ היה ר' אמנון לקדש את ה' על אשר דבר סרה
ויען ההגמון: לא, את הלשון לא אחתוך כי היטב דברה
אלא הרגלים אשר לא באו למועד אשר דברת אלי אקצץ
ואת יתר חלקי הגוף אייסר
ויצו הצורר ויקצצו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו
ועל כל פרק ופרק היו שואלין: התחפוץ עוד אמנון להפך לאמונתינו
ויאמר לא
ויהי ככלותם לקצץ, צוה הרשע להשכיב את רבי אמנון
פירקי אצבעותיו בצידו וישלחהו לביתו
לכן נקרא שמו רבי אמנון - כי האמין באל חי וסבל
על אמונתו יסורין קשין מאהבה, רק על הדבר שיצא מפיו
אחר הדברים האלו קרב מועד והגיע ראש השנה
בקש מקרוביו לשאת אותו לבית הכנסת עם פרקי
אצבעותיו המלוחים ולהשכיבו אצל שליח הציבור
ויעשו כן
"ויהי כאשר הגיע שליח הציבור לומר הקדושה ו "חיות אשר הנה"
אמר לו רבי אמנון: המתן מעט ואקדש את ה' הגדול
" ויען בקול רם: "ובכן ולך תעלה קדושה
כלומר - שקידשתי את שמך על מלכותך ויחודך
"ואח"כ אמר: "ונתנה תוקף קדושת היום
אמר: "כי אתה הוא דיין מוכיח" - כדי להצדיק עליו את הדין
שיעלו לפניו אותן פרקי ידיו ורגליו, וכן כל הענין
"והזכיר "וחותם יד כל אדם בו ותפקוד נפש כל חי"
שכך נגזר עליו בראש השנה
וכשגמר ... נסתלק מן העולם ... ואיננו כי לקח אותו אלוקים
'ועליו נאמר: מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו
אחר הדברים האלה ... נראה במראות הלילה לרבנא קלונימוס בן משולם בן רבנא קלונימוס "ולימד לו את הפיוט ההוא "ונתנה תוקף קדושת היום ויצו עליו לשלוח אותו בכל תפוצות הגולה.להיות לו עד וזיכרון, ויעש הגאון כן
(אור זרוע הלכות ר"ה)
שלושה דברים מבטלים גזירות רעות
אתר דעת מצטט מקורות הקשורים לפיוט] בראשית רבה פרשה מד ד"ה יב ויוצא אותו ר' יודן בשם ר"א אמר: שלושה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם: תפלה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד. הה"ד (דברי הימים ב ז') "ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם" ויתפללו - זו תפילה ויבקשו פני - הרי צדקה, כמד"א (תהלים י"ז) "אני בצדק אחזה פניך", וישובו מדרכם הרעה - זו תשובה, ואח"כ (דברי הימים ב ז'): "ואסלח לחטאם וארפא את ארצם", ר' הונא בר רב יוסף אמר: אף שינוי שם ומעשה טוב, שינוי השם, מאברהם - "ולא יקרא עוד שמך אברם", מעשה טוב, מאנשי נינוה - שנאמר (יונה ג): "וירא אלהים את מעשיהם כי שבו" וגו', וי"א אף שינוי מקום. שנאמר (בראשית יב): "ויאמר ה' אל אברם לך לך", ר' מונא אמר אף התענית, שנאמר (תהלים כ): "יענך ה' ביום צרה" וגו.
כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרום
מדרש תנחומא פרשת האזינו סימן ד ד"ה (ד) הצור תמים הקב"ה יתברך שמו אמר לישראל: בני הוו יודעין שאני דן את העולם בארבעה פרקים האלו, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן,בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, בחג נדונין על המים, ובאלו שלשה פרקים יושב לדון דיני ממונות להעשיר או להעני להרבות או למעט, אבל בראש השנה דן דיני נפשות: אם למות אם לחיים כד"א (כמה דאת אמרת = כמו שנאמר) בתקיעתא דרב: ועל המדינות בו יאמר וכו', ואם עשיתם תשובה לפני בלב שלם, אני אקבל אתכם ואדון אתכם לכף זכות ששערי שמים פתוחין, ואשמע תפלתכם שאני משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים עד שלא אחתום גזר דין ביום הכפורים לכך נאמר: "דרשו ה' בהמצאו", א"ר שמואל בר נחמני: מלה"ד (=משל למה הדבר דומה)? למלך שהיה דר במדינה, והיו בני המדינה מכעיסין אותו. כעס המלך ויצא מתוכה כמו עשרה מילין ועמד לו, ראהו אדם, אמר לבני המדינה: דעו שהמלך עמכם בכעס והוא מבקש לשלוח לגיונותיו על העיר להחריבה. צאו ופייסוהו ויחזור אצלכם עד שלא ירחיק מכם, פיקח אחד היה שם אמר להם: שוטים! עד שהיה אצלכם לא ביקשתם לפייסו, ועכשיו קודם שיתרחק צאו אצלו אולי יקבל אתכם, לכך כתיב: "דרשו ה' בהמצאו" - אלו עשרת ימי תשובה שהוא שרוי ביניכם שכן יחזקאל אומר: "והקיר ביני וביניכם" (יחזקאל מג) הוי "קראוהו בהיותו קרוב" יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו וגו'.
על מנהגי אמירת הפיוט
מתוך הערך הויקיפדיה העברית ונתנה תוקף - "פיוט הנאמר בתפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בחזרת שליח הציבור על תפילת העמידה, בתוך סדר קדושה. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני תפילת העמידה]של תפילת מוסף, בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל."
- ↑ יש דעה כי הפיוט חובר במאה ה-10, בגניזה הקהירית מצאו ספר עם פיוט זה. אבל, המרכזיות שלו בתפילה מבוססת על המעשה ברבי אמנון ממגנצה