ספר יואל
|
ספר יואל הוא הספר השני מספרי תרי עשר. הספר נקרא על שם הנביא שחזה את נבואות שבספר: יואל בן פתואל.
זיהוי הנביא
במדרש מובא ((במדבר רבה י ה)), שיואל הוא יואל, בנו של שמואל הנביא, אך זה לא מסתבר, כיוון שבספר מוזכרת ירושלים, או ציון, מספר פעמים, בעוד כיבוש ירושלים נעשה עשרות שנים לאחר מכן. בנוסף, אין שום אזכור של רעב שיכול להתאים לרעב שחוזה יואל.
דעות בפרשנים משייכות את יואל לתקופת אלישע, בתקופתו היה רעב גדול, או (ע"פ סדר עולם) לתקופת המלך מנשה בן חזקיה. הרמב"ם אומר כי את תורתו קיבל יואל מפי הנביא מיכה המורשתי (הקדמת הרמב"ם למשנה תורה), שחי בתקופת המלכים יותם אחז וחזקיה, מה שמתאים לפירוש האחרון, שכן חזקיהו היה אביו של מנשה.
תוכן הספר
בספר ארבעה פרקים. את נבואותיו של יואל אפשר לחלק לשתי נבואות: נבואת הארבה (פרקים א-ב), ונבואת אחרית הימים (פרקים ג-ד).
נבואת הארבה
יואל חוזה ארבה גדול, שכמוהו לא היה מעולם. הוא מתאר ארוכות את הארבה, שמחשיך את היום, נוחת על הערים והשדות, ומכלה כל סוג של תבואה, מה שגורם למחסור במזון לאדם ולבהמה, ולרעב גדול.
יואל קורא לעם לשוב בתשובה, ומבטיח בשם הקב"ה, שאם העם יחזור בתשובה באמת ("וקרעו לבבכם ואל בגדיכם"), גם אלוקים ירחם עליו, ישמיד את הארבה ויתן שפע גדול.
נבואות יואל על אחרית הימים
ימים יגיעו, על פי נבואתו של יואל, והקב"ה "ישפוך" את רוחו על כל בשר, וכל עם ישראל - בחורים וזקנים, נשים ואפילו עבדים ושפחות - יראו חזיונות.
יגיע "יום ה' הגדול והנורא" (ביטוי המופיע אף בסוף ספר מלאכי), ובו הקב"ה יעניש את כל הגויים שהתנכלו לעם ישראל. כל הגויים יתקבצו אל עמק יהושפט, ושם יובסו במלחמה.
מקום הנביא
בניגוד לרבים מנביאי תרי עשר, לא הוזכר מקומו של יואל, אך ניתן לשער שהוא היה ביהודה, משתי סיבות: ראשית, מובא בגמרא (מגילה טו א) שכל נביא שלא נכתב שם עירו - היה מירושלים. שנית, יואל מזכיר 6-7 פעמים כל אחד מהשמות יהודה ציון וירושלים, אולם רק שלוש פעמים את המילה ישראל. מכאן ניתן להסיק שהוא היה בתקופה שאחרי פילוג הממלכה - וחי ביהודה.