א"ת ב"ש

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

א"ת ב"ש (אתב"ש) היא שיטת לימוד הדורשת את האותיות על פי אותיות מקבילות.

בשיטה זו, כל אות שווה לאות המקבילה אליה ממבחינת סדר האותיות ההפוך (כלומר: האות הראשונה- א', שווה לאות הראשונה מהסוף- ת', האות השלישית- ג', שווה לאות השלישית מהסוף- ר' וכן הלאה).

האותיות

שימושים

תנ"ך

אנו מוצאים שימוש בא"ת ב"ש כבר בתנ"ך, על פי חז"ל. הנביא ירמיהו כתב: "הִנְנִי מֵעִיר עַל בָּבֶל וְאֶל ישְׁבֵי לֵב קָמָי רוּחַ מַשְׁחִית" (ירמיהו נא א) וחלק מהמפרשים מסבירים כי "לב קמי, בא"ת ב"ש הוא "כשדים" (בבליים). במקומות אחרים הוא כותב "ששך" (ירמיהו נא מא ועוד) ושם כתב תרגום יונתן כי "ששך" היא "בבל" בא"ת ב"ש.

חז"ל

ראשונים

רמז ידוע שנתנו הראשונים^{(דרוש מקור)} על פי הא"ת ב"ש הוא סימן לזכירת הימים בשבוע בהם יחולו מועדי השנה על פי ימי חג הפסח:

א' (היום בשבוע בו חל יום א' של חג הפסח) = ת' (היום בשבוע בו יחול תשעה באב)

ב' (היום בשבוע בו יחול יום ב' של פסח) = ש' (היום בשבוע בו יחול חג השבועות)

ג' (היום בשבוע בו יחול יום ג' של חג הפסח) = ג' (היום בשבוע בו יחול ראש השנה שאחריו וכן חלק