הבל

בנם של חוה ואדם הראשון.

לפי המדרש נולד הבל עם תאומה.

הבל היה רועה צאן, והקריב מבכורות צאנו ומחלביהן לה'. ה' שעה אל מנחתו, בעוד שאל מנחת אחיו קין הוא לא שעה. קין הרגו בשדה.

ה' הוכיח את קין באומרו "קול דמי אחיו צועקים אלי". המשנה דורשת ריבוי זה במשמעות של "דמו ודם כל זרעיותיו" - כלומר: הבל וכל זרעו שהיה ראוי להיוולד ממנו עומדים וצועקים, ומכאן לומדים שכל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא, וכל המאבד נפש אחת - כאילו איבד עולם מלא.

הגמרא דורשת (סנהדרין דף לז עמוד ב): "אמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מלמד שעשה קין בהבל אחיו חבורות חבורות, פציעות פציעות, שלא היה יודע מהיכן נשמה יוצאה, עד שהגיע לצוארו. ואמר רב יהודה בריה דרבי חייא: מיום שפתחה הארץ את פיה וקיבלתו לדמו של הבל - שוב לא פתחה".