קריאת שמע

נשיאת נפש האומה כולה למקור חייה היחיד ית', מתוך ההשבה אל הלב מחשבון השכל הצלול [עפ"י ע"א א א קנו, קנח]. קריאת שמע - סגולתה - לעורר ולגלות את ההרגש הטוב, שהוא מוסיף אומץ אל השכל הטוב [ע"ר א תכא]. קריאת שמע - עיקרה - ◊ בא לחזק כח הרוח שיוכל לעמוד קדם מלכא ולהיות לו מהלכים בין העומדים, שהרי הוא מתבונן בדעתו ושכלו אחדות השי"ת ותיכף ומיד מקבל מלכותו <ואם שדעת ד' ויחודו הוא מצד הנשמה לבד, אבל קבלת עול מלכות שמים וישוב הלב להנהיג רצונו והנהגותיו ע"פ השכל הזה, זהו שיתוף שכל ורצון, שהוא רוח הלב> [פ"א קעז-ח]. ע"ע "שמע".