עוון

פגם הנטיה המיוחדת לעיוות דרך הישרה באיזה פרט מיוחד. נטיה מיוחדת לאחת מהתאוות שאין פחיתות המדות כ"כ ניכרת בהן, אבל העיוות ביחש לקדושת התורה הוא גדול עי"ז.

העוון

בא מתוך הרצון הזועם הנוטה להרע מפני קלקלת נטיתו החמרית, ומתפרץ מפני נטית הגויה אל הזוהם הגופני [עפ"י ע"ר א עז, קכו, כח]. הזדת התפרצות מהמסגרת שכבר הגיע יתרון החיים אליה, מתוך הכרת האדם רק את רצונו לקו להליכות חייו ולא לחק עליון המתוה לו את דרכו [עפ"י ע"א ד ה לו]. ההתקוממות בעלת הפנים הקצרים, התעלמות מהחוג הקרוב שבמעט השקפה לא יוכל להתעלם. התקוממות על החוקים שאינם רחוקים במטרתם מחוש ההרגשה של האדם [עפ"י שם]. פעולה בלתי הוגנת המונחת ברוב בתאוה הבאה מצד תגבורת היצר [עפ"י ע"א ב 194].

עיקר פגם העון

שפועל להחשיך את מאורו של כח הדמיון, שאין השכל יכול לו [פנ' יז]. ע"ע פשע. ע"ע חטא. ע"ע עברה. ע"ע כפרה. ע' בנספחות, מדור מחקרים, מחילה סליחה וכפרה.