מילון הראי"ה:אלי (כינוי)

מורה על הכח והמציאות, שהוא המקור לאהבה ויראה טבעית להקב"ה מפני שהוא אבינו הוא עשנו, וכל כחנו נשפע הוא כל שעה מידו הנדיבה, ובטבע כל דבר שהוא משוקק אל מקורו [ע"ר א רלה]. ההשגה שאינה מעוטפת ע"פ קישורי הסיבות, כ"א אמיתת שליטת רצונו הפשוט בלא לבוש הסיבות נגלה לעיני [עפ"י מ"ש שנז (ה' שיח)]. ע' במדור זה, אלהים. ע' בנספחות, מדור מחקרים, השגחה לעומת רצון. "אלי" - משגיחי הפרטי [ע"ר א מט].