מילון הראי"ה:פרדה (שימוש שורשה בקדושה)

התאחדות שני הכוחות הצפונים בנפש, הכח השכלי של ההבהקה המעולה הבהירה והזכה, של עצם נועם קדושת הנפש המתחטאת לפני קונה באהבה והדרת קודש [- הסוס]; עם הכח הפועל להקביע בלב האדם אמונה פשוטה ותמימת דרך [- החמור], שכוחו הוא בתמידותו הדרגאית שלא תחסר בכל עת ובכל מצוה, לעומת הפתאומיות ואי התדירות של ההבהקה המעולה. שאז ההבהקה מורגשת ונודעת ועזה, גם תמידית בלא הפסק רגע [עפ"י מא"ה ב רסו־ז]. ע' בנספחות, מדור מחקרים, "יד חזקה" "זרוע נטויה".