מילון הראי"ה:כסיל
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
הטבוע בטבעו ברעות התכונות, והחטא בו אינו מקרי כ"א תולדה מטבעו השואף לרע [עפ"י ע"א א ג מד]. מי שאינו מכיר בהכרה פנימית מהו רעה ומהו טובה, וכ"כ הוא רחוק מטבע הטוב והישר עד שיוכל לצייר בעצמו כי האסור הוא טוב. אלא שהוא כפוף לזה רק מצד גזירת התורה. א"כ מדותיו הקבועות מיוסדות על אדני החטא. שאצלו יוכל להצטייר שהחטא והתאוה הוא טוב. מי שהוא נאסר ביד יצרו ומדותיו רעות ולא זזה תכונתו הרעה ממקומה כלל [עפ"י שם מה]. ע"ע יצר הרע, "גרוי היצה"ר". ע' במדור זה, כובש. ושם, מעולה.