מילון הראי"ה:צדיק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
האדם המוסרי בתכלית השלימות [ע"א א א סה]. איש שבכל השטח המסובך אשר להחיים הנפשיים והבשריים שהוא קשור בו יוצא הצדק ומפעלות צודקות [עפ"י ע"א ד יב מה]. נושא דגל הקדש ורוממות ד' בעולם [עפ"י ע"ר א קפז]. ירא ד' ושב אליו בכל לב [עפ"י ע"ר א קעא]. (בעל) הערת השכל, שמדרגת צדיק כזה היא כלל הכולל כל החיובים, וא"א להיות רשע אפילו בדבר אחד[1][פנק' ג רעו]. צדיק וישר - בחיר העולם, ישר לבב [עפ"י קובץ ג לד]. צדיק - ישר לבב, הדורש טוב לעמו ולכל היצור כולו [עפ"י קובץ ג שסז]. צדיקים - ישרי לבב נאמני רוח, אמוני עם סגולה [קובץ ו קכא]. ברי לב [מ"ר 406].
הערות שוליים
- ↑ מצד הערת־השכל, שמדרגת צדיק כזה היא כלל הכולל כל החיובים, וא"א להיות רשע אפילו בדבר אחד - ע"ע [[מילון הראי"ה:א' כח־כט: "העליה המעולה בחיי המוסר היא ההתיצבות הישרת בכל הכחות, וכו', עד שהשכל העליון נמצא בתור גלוי עליון של סכום החיים כולם, וכל אשר מתחת לו הרי הם ענפיו המתפשטים ממנו, שבים אליו ומתרפקים עליו, מוכנים לרצונו, ולעבודתו כסופה ירדופו, וכו'|א' כח־כט: "העליה המעולה בחיי המוסר היא ההתיצבות הישרת בכל הכחות, וכו', עד שהשכל העליון נמצא בתור גלוי עליון של סכום החיים כולם, וכל אשר מתחת לו הרי הם ענפיו המתפשטים ממנו, שבים אליו ומתרפקים עליו, מוכנים לרצונו, ולעבודתו כסופה ירדופו, וכו']]. התוכן הזה עומד למעלה למעלה מהאופי המוסרי המוכרח לאסור מלחמות פנימיות, או להסיח דעה ורעיון ממהותו הטבעית ומכל תפקידיו, אשר אז המוסר מוסר צולע הוא, מוסר מסוכן לנפילה למהמורות". ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע.