מילון הראי"ה:תנין עִוֵּר (כינוי) (קליפת תנין עִוֵּר)

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־13:12, 27 באוגוסט 2012 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (העברת מילון הראי"ה למרחב השם המתאים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

'קליפת' תנין עִוֵּר [1]- רצון כַּעוּר, אכזרי, גס, עור ופרוע. הכח העור הפועל כל כך במלא העולם של החושים והדמיונות, הרגשות והשאיפות, וגם המחשבות האנושיות, ובכל היקום המוחש. הכח העז של העבדות הרשעה, המעמד השמרי של ההויה, בעוזו ועצמתו, התמהון והרשעה, העורון והרצון החמרני [עפ"י א"ק ב תפב־ג]. רצון עִוֵּר וחרש. החרשות והאלמות שברצון שהן התגלות של השדרה התחתונה של כח היצירה, בתכונה מעשית, שיש מטרה עליונה להשאירה במצב מטומטם כזה. יסודו העצמי הנקודתי של הרצון, שהוא רצון לבד שאין עמו שום תאר חיובי אחר, באין כח חיים, ובאין רגש ודעה [עפ"י שם תפד].

הערות שוליים

  1. ס' הפליאה יב: ד"ה בא וראה: "ס"ם ושושבינו הוא תנין ניעו"ר". ושם כד.: "והתנין שלמעלה הוא שר שנאצל מס"ם והוא כדמיון שושבין העומד בין ס"ם ולילית בת זוגו והשושבין מקבל מן ס"ם ונותן ללילית ושם השושבין תני ניעור. ודעו לכם שהתנין שבים הוא בלא עינים וכן התנין שלמעלה כדמות צורות רוחניות אין לה עינים ונקראת בריה שאין לה עינים ע"כ שמו תנ"י ניעו"ר, ופי' תנין עור והוא המחבר והמזווג ס"ם ולילית ואם היה נברא עם עינים היה מחריב את העולם ברגע אחד". ומובא בפרדס לרמ"ק, שער כה פרק ה: "והתנין של מעלה הוא שר סומא שהוא כדמיון שושבין אמצעי בין סמאל ולילית ושמו תניניעור והוא כמו תנין עור. ובעלי הקבלה אמרו כי אותו התנין שבים בלי עינים וכן התנין של מעלה כדמות צורה רוחניות בלי גוונים שהם העינים על כן שמו תניניעור וכו'".