מילון הראי"ה:תכסיפת (כינוי)

הכח המדמה בהשתבשו, הגורם לתאוות רעות שראוי להיות מלא מהם בושה וכלימה, ומכסיפות (הן) את אור פני האדם והצלם האלהי שבו, וזה תכסיפת, מגזירת כסף חמדה, וכיסופא - בשת בארמית, והכספה, כחישות ומיעוט ההבהקה, שהוא נפילת אור הנפש הבא מכח נביכת הכח הדמיוני שבאדם. ונגעי בני אדם שהוכנו לשבט אלוה על איש הולך באשמיו, רק בשיבוש הכח הדמיוני מוצאים הם מקום לפעול הצער והפחד וכל אלה הציורים הרעים הנמצאים בעולם [ע"א ב 230]. ע' במדור זה, מזיקים. ושם, שד. ושם, "איסתלגנית".