מילון הראי"ה:טוּב (הטוּב הגדול)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
הטוב העולה מהכללות המאוחדת של כל הפרטים, בין פרטי הזמן, בין פרטי המקום, בין פרטי המציאות בכללותה [ע"ר א צט].
"טוּב ד'"
המציאות כולה [ע"א ב ז לט].
"טוּב ד'"
מדת טובו המוחלטה, אשר לא תגור עמו כל רעה [ע"ר ב פח]. ע' במדור פסוקים ובטויי חז"ל, אעביר כל טובי על פניך.