מילון הראי"ה:נטף (כינוי)

(סגולתו)^[1]- סלוק הרע והכעור מהדבר הרע, ומסיר בכח זה את הריח הרע של החלבנה. המציאות ביסודות הקדושה שמסירה את הרע, מתוך מה שהוא נראה דומה לדבר רע. הכח השולל את הרע [ע"ר א קלו־ז]. "שרף" - (הנוטף מעצי הקטף) - מצין את הַגִּדוּל הלשדי, שאיננו מתגלם בצורה פרטית ואיזה תאר מיוחד של פרי וכל ענין גדול של צביון, אלא הוא עומד בעינו בתור שרף וכח פנימי, המוכן לכונן את ההויה של כל היש ע"י לשד החיים הפנימיים ההולכים ומתגלים [ע"ר א קמה].

הערות שוליים