מילון הראי"ה:ראובן (חטא ראובן)

הפזיזות לדלג את הסדרים לבכר את הרחוק בלא עתו ושלא לנוח לדלותו דוקא ממעמקי הקרוב וההוה [עפ"י ע"א ד ה מח]. הסדר הנמשך בסגנון של חיים שצריך להקרע לגזרים, שיהיו בו חיי עולם וחיי שעה מחולקים ודוחקים זה את זה, שאין העתיד הרחוק מתברך כ"א מדחיקתו של הקרוב, וההוה איננו מוצא את יסודו והרחבת הוייתו כ"א ע"פ דחיקת העתיד, אע"פ שהוא מודה שהוא מכשיר אליו ושהנצח הרחוק והעומד עדי עד הוא תכליתו [שם מז]. חטא ראובן שבלבל יצועי אביו - יעקב אבינו ע"ה היה עיקר אוהל משכנו באוהל רחל ואח"כ היה באוהל בלהה שפחת רחל, וראובן בלבל יצועי אביו שנתן מטתו באוהל לאה. כי סוד רחל ולאה הוא, לאה עלמא דאתכסיא, ורחל עלמא דאתגליא. וי"ל שבהיות השי"ת מנהיג ע"פ הטבע אז אור השגחתו מכוסה וטמיר, וכשמנהיג על ידי הניסים אז הוא מגולה לעין כל, ותכלית העיקרית שיהיה אור ד' בגילוי ע"פ ניסים גלוים, והוא עלמא דאתגליא, ע"כ שם יעקב אהלו, ששם השראת השכינה, לקבע בבנים עיקר ההנהגה ע"פ גילוי שכינה. וראובן קנא לצד הקדושה שרמוז בעלמא דאתכסיא שהוא נגד לאה, ע"כ שם יצועי אביו באוהל לאה, ובזה פעל שנקבעה ההנהגה ג"כ ע"י אתכסיא, אבל מזה יבא הסתר פנים ותגבורת הדינים לפעמים, ומקום לשליטת הטבע [עפ"י מא"ה ג קמא]. ע' במדור זה, בלבול היצוע.