מילון הראי"ה:שיח (יסוד השיח)

◊ מדתו של יצחק, <העומדת למעלה גם ממדרגת שיר>. התהוות החיים בשלמותם, בהתעלות כל החול אל הקודש, כל הבטל אל הנשגב והמרומם מאד. "עכשיו תורה נתתי לכם, לעתיד לבא חיים אני נותן לכם". <שכל, יכולת, חיים>. התעלות ההשקפה עד כדי הכרה וציור פנימי של מקומן של כל הדברים, וכל הדברים הבטלים יתעלו, יצאו מכלל ארור ויבאו לכלל ברוך [עפ"י א"ק ג קו]. ע' בנספחות, מדור מחקרים, שיר וזמר ההפרש ביניהם. שיחה - "שיחו בכל נפלאותיו"^[1]- ◊ מתוך המפעל האצילי הטהור, היוצר בתוכה של הנשמה את השירה המחשבתית, ואת הזמרה הרגשית, בא אחר כך המהלך של השיחה הרחבה, הפרוזית, המתרחבת והולכת במהלך של חיים רחבים ומסתעפים על כל המון הפליאות, ההולכות ומתגלות לעיני כל מעין ובוחן במפלאות תמים דעים [ע"ר א ר]. שיחה - מה שצומח מאיליו בלא השתדלות מפרי הרוח, <וכן שיח השדה הבא מכח הצמיחה הטבעית הכוללת> [פנ' נו].

הערות שוליים