מילון הראי"ה:תורת ארץ ישראל (כינוי)

התורה הדואגת בעד הכלל, בעד האומה, בעד נשמתה ורוחה, בעד גופה ונפשה, בעד ההוה של כולה, ובעד העתיד של כולה, ובעד הרושם החי של העבר של כולה כאחד. הפרטים כולם הם מתכנסים בקרבה ומתעלים בעילויה. תורת א"י מכשרת את כל הדעות והרעיונות הפרטיים, שהם הולכים דלולים ופזורים באויר ארץ העמים, שיעשו כולם אגודה אחת ושילבשו מגמה כללית מיוחסת לחיי האומה כולה מצד השפעתה של א"י [עפ"י מ"ר 78]. ◊ תורת ארץ ישראל דואגת תמיד בעד הכלל, בעד כללות נשמת האומה כולה. הפרטים הנם מתכנסים בקרבה בכללה, הם מתעלים בעילויה, מתעטרים בעטרתה [א"ת יג ג].

מדתה המיוחדת

של תורת ארץ ישראל - התרוממות למדרגה של הבנת הכללים וכללי הכללים, והפרטים בהצעותיהם יהיו נסמכים עמם. התרוממות הנשמה אצל תלמידי חכמים לסקירת הכללים של כללי התורה ושרשי האמונה והעבודה, <שהם מתבארים על פי עסק קבוע ומוסכם בפנימיותה של תורה בכלל> [עפ"י א"ת יג ו]. ע' במדור זה, "תורת חוץ לארץ".