מאן דאיהו רב איהו זעיר

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־15:52, 12 במרץ 2009 מאת Yeshivaorgil bot (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה בתבנית מקור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כל הגדול מחברו מטיב להכיר בשפלותו ובחסרונותיו ואין עולה בדעתו כלל שיש לו מעלות שבגינן יוכל להגיס דעתו.


על הפסוק הפותח את ספר ויקרא: "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו", מובא במדרש (ויקרא רבה א, טו): "מכאן אמרו: כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו. תדע לך שכן הוא. צא ולמד ממשה אבי החכמה, אבי הנביאים, שהוציא את ישראל ממצרים, ועל ידו נעשו כמה ניסים במצרים, ונוראות על ים סוף, ועלה לשמי מרום והוריד תורה מן השמים, ונתעסק במלאכת המשכן, ולא נכנס לפני ולפנים עד שקראו לו, שנאמר: ויקרא ה' אל משה וידבר". אחר כל המעלות וכל הכבוד שנחל משה רבינו אדון הנביאים, לא זחה דעתו ולא הגיס דעתו להכנס לאוהל מועד בלי קריאה אפילו פעם אחת. "מכאן אמרו: כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבילה טובה הימנו". כלומר: פגמו של מי שאינו מכיר בשפלותו הוא כה גדול, עד שאפילו אם תלמיד חכם הוא, כיון שאין בו דעת, הרי נבילה טובה הימנו.