גידולי הקדש

דבר שגדל, נולד או נתהווה מנכסים שהוקדשו לבית המקדש, לאחר שהוקדשו.

יש גידולי הקדש שדינם כחולין, ויש גידולי הקדש שאסור ליהנות מהם, אך הנהנה מהם אינו חייב לא בקרבן מעילה ולא בתשלום קרן (ערך ההנאה) וחומש, ויש גידולי הקדש שהנהנה מהם חייב להביא קרבן מעילה, ולשלם קרן וחומש.

לדוגמא: הצומח מפירות הקדש שנזרעו, דינו כחולין, בין בדבר שזרעו כלה, כגון חיטים או שעורים, ובין בדבר שאין זרעו כלה, כגון שומים או בצלים, אלא שבדבר שזרעו כלה, מספיק לפדות את כל הגידולים בדמי הפירות שזרע, ובדבר שאין זרעו כלה, צריך לפדות את כל הגידולים בדמי כל הגידולים.

אילן שהוקדש ולאחר מכן נתמלא פירות, וכן שדה שהוקדשה ולאחר מכן נתמלאה עשבים, הכל מודים שאסור ליהנות מהם, אלא שנחלקו האם הנהנה מהם חייב בקרבן מעילה ובתשלום קרן וחומש, או פטור. גם להלכה נחלקו הפוסקים: יש פוסקים שחייב בקרבן מעילה ובתשלום קרן וחומש, ויש פוסקים שפטור.

בור שהוקדש ולאחר מכן נתמלא מים, וכן שובך שהוקדש ולאחר מכן נתמלא יונים, אסור ליהנות מהם, אך הנהנה מהם אינו חייב לא בקרבן ולא בתשלום קרן וחומש.

תרנגולת שהוקדשה לבדק הבית ולאחר מכן הטילה ביצה, אסור ליהנות ממנה, והנהנה ממנה חייב להביא קרבן מעילה ולשלם קרן וחומש.