כולהו ברכתא נינהו

כל אלו ברכות הן. כל מה שנראה לך כקללה, אינו אלא ברכה.

במסכת מועד קטן (ט, א) מסופר, שרבי שמעון בן יוחאי אמר לבנו על שנים מתלמידיו: "אנשים של צורה הם", ושלח אותו לבקש מהם ברכה. כאשר בא לפניהם, ברכוהו: יהי רצון שתזרע ולא תקצור; תכניס ולא תוציא; תוציא ולא תכניס; יחרב ביתך ותתיישב אכסנייתך; יתבלבל שולחנך; ולא תראה שנה חדשה. חזר הבן אצל אביו ואמר לו: לא די שלא ברכוני אלא ציערו אותי. שאלו רבי שמעון בן יוחאי: מה אמרו לך? כשסיפר לו הבן, אמר לו רשב"י: כל אלו ברכות הן. תזרע ולא תקצור - תוליד בנים ולא ימותו. תכניס ולא תוציא - תכניס כלות לביתך ולא ימותו בניך ויצאו. תוציא ולא תכניס - תוציא בנות ולא ימותו בעליהן ויחזרו אליך. יחרב ביתך ותיישב אכסנייתך - העולם הזה, שהוא אכסנייתך, יתקיים, ואילו הקבר, שהוא הבית הקבוע, יחרב (דהיינו: תאריך ימים). יתבלבל שולחנך - בבנים ובבנות. ולא תראה שנה חדשה - שלא תמות אשתך ולא תשא אשה אחרת.