מאכל אדם

פירות העומדים למאכל אדם או למאכל בהמה בנוגע לתרומות ומעשרות וקדושת שביעית.

פירות הנועדים למאכל בהמה ולא למאכל אדם - פטורים מתרומות ומעשרות.

לעומת זאת, קדושת שביעית חלה גם על פירות העומדים למאכל בהמה.

ממה שנאמר (ויקרא כה, ו): "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה", עולה, כי פירות שביעית עומדים בראש ובראשונה לאכילת אדם, ומשום כך אין לנצלם לשימושים אחרים.

מפסוק זה למדו חכמים, כי אין לעשות ממאכל אדם תרופה ורטייה, ואין להאכיל מאכל אדם לבהמה. ברם, אם הבהמה נכנסה לשדה והחלה לאכול מן הפירות הגדלים בו - אינו מחזירה. במה דברים אמורים, אם החלה לאכול מפירות מחוברים, אבל אם החלה לאכול מפירות תלושים, מכיון שזכה בהם האדם, הרי הם ממונו עד מועד הביעור, ואסור בכל מקרה להאכילם לבהמה.

מותר להפיק סממני צבע לאיפור וכדומה מזרעים או משורשים העומדים למאכל אדם, שכן פירות שביעית ניתנו, מלבד לאכילה ולשתיה, גם לסיכה ולהדלקת הנר ולצביעה (רמב"ם פ"ה ה"א).

פירות שביעית העומדים למאכל בהמה, כשם שאפשר להאכילם לבהמה, כך מותר לעשות בהם תרופה ורטייה לאדם, אבל לא לבהמה (שביעית פ"ח מ"א).