עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור

כלל בהלכות נדרים: אין דבר נאסר בנדר אלא אם כן התפיסו הנודר בדבר שאיסורו חל עליו על ידי אדם ("דבר הנדור"), כגון שאומר: "דבר זה עלי כקרבן" או: "דבר זה עלי כהקדש", ולא בדבר שאסור מאליו מדין תורה ("דבר האסור"), שאם, למשל, אדם אומר: "יהא דבר זה עלי כבשר חזיר", אין הנדר חל, ואין הדבר נאסר עליו.

המקור לכך הוא, מה שנאמר בתורה (במדבר ל, ג): "איש כי ידור נדר...". מכאן דרשו חכמים: "עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור".