פצוע דכא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
פצוע דכא אדם שאשכיו (שניהם או אחד מהם) פגועים קשות ואינו יכול להוליד.
הגבלות הלכתיות
אסור ל"פצוע דכא" לבוא בקהל, כלומר: לשאת אשה מישראל, שנאמר: "לא יבוא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה'" [1], ברם, מותר לו לשאת גיורת או שפחה כנענית משוחררת[2], שכן גרים ומשוחררים אינם בכלל קהל - "קהל גרים אינו קרוי קהל".
אין "פצוע דכא" פסול מלבוא בקהל אלא כשאשכיו נפגעו בידי אדם, אבל אם נפגעו בידי שמים, כגון שנולד כך - ויש אומרים: אף אם נפגעו כתוצאה ממחלה - הריהו כשר לבוא בקהל.
הערות שוליים
- ↑ (דברים כג, ב)
- ↑ ראה רמב"ם איסורי ביאה טז, א.