אסתר המלכה
|
|
אסתר בת אביחיל היא הדסה, בת דודו ורעייתו של מרדכי היהודי, ועליה מסופר במגילת אסתר.
קורות חייה
מרדכי גידל את אסתר וגם נשא אותה. אחשוורוש- מלך פרס ומדי, אחרי שהוציא להורג את אשתו המלכה ושתי, לקחת את אסתר להיות מלכה תחת ושתי. אסתר הוא השם שמרדכי ביקש מהדסה לקחת כדי להסתיר את יהדותה. שהותה בארמון ויחסיה עם המלך הביאו לביטול הגזירה שקבע המן, יד ימינו של המלך, להשמדת העם היהודי בממלכה כולה ששטחה נארך מהודו ועד כוש. לפני חג הפורים המציין בכל שנה את נס הפיכת הפור, מצויין גם יום "תענית אסתר" לזכר תעניתה של אסתר שלקחה על עצמה למען גורל העם.
שמה של אסתר בשפה הפרסית העתיקה
לאור המחקר ההיסטורי והארכיאולוגי בפרס, התברר שהשם "אסתר" (כמו שאר השמות הפרטיים שמוזכרים במגילת אסתר) הינו בעל משמעות בשפה הפרסית העתיקה: "אסתר" -"סתארא"- פירושה "כוכב" [1]. ואכן כבר מפורש כן בדברי חז"ל בתורה שבעל פה, במדרש ילקוט שמעוני[2]: "רבי נחמיה אומר הדסה שמה, ולמה נקרא שמה אסתר שהיו עובדי אלילים קורין אותה כוכב הנוגה על שם אסתהר". ע"כ.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ א. קורמן במאמר "זיהוי ושתי ואסתר".
- ↑ אסתר רמז תתרנ"ג