פרסום ושיווק
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
פרסום
- היו נוהגים לשכור אדם שיכריז ביום השוק על הסחורה[1].
אמנות לצורך פרסום ושיווק
- "משנה: ...ומפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית. גמרא תנו רבנן מפריז על שדהו ואינו חושש משום רבית כיצד השוכר את השדה מחבירו בעשרה כורים חטין לשנה ואומר לו תן לי מאתים זוז ואפרנסנה ואני אעלה לך שנים עשר כורין לשנה מותר אבל אין מפריז לא על חנות ולא על ספינה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה פעמים שמפריז על חנות לצור בה צורה ספינה לעשות לה איסקריא חנות לצור בה צורתא דצבו בה אינשי והוי אגרא טפי ספינה לעשות לה איסקריא כיון דשפירא איסקריא טפי אגרא טפי ספינתא". תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סט/ב. וברש"י שם: "אבל לא מפריז לא על שכר חנות ולא על שכר ספינה - שאם שכר ממנו חנות או ספינה אסור ללות הימנו מעות, לקנות פירות ולמכור בחנות, או פרקמטיא להוליך בספינה, ויעלה לו על דמי שכירותו, כיון דלא בגופה דחנות וספינה קא מפיק להו להנך זוזי להשביח החנות או הספינה אין תוספת השכר בשביל חנות וספינה, אלא בשביל שכר מעות: לצור בה צורות - שיוציא מעות הללו לצור בו צורות, שתהא נאה, והכל רצין לתוכה לקנות ולאכול שם: אסקריא - וילון ושאר כלי הספינה, כגון תורן"[2].
המותר והאסור בפרסום ושיווק
- חלוקת מוצרים חינם כדי למשוך קונים - "רבי יהודה אומר לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא אצלו וחכמים מתירין" {בבא מציעא ס, א}. וטעמם של חכמים שמתירים, מפני שיש הזדמנות שווה לשאר המוכרים לחלק גם הם מוצרים חינם כדי למשוך את הקונים אליהם - "מאי טעמייהו דרבנן דאמר ליה אנא מפליגנא אמגוזי ואת פליג שיסקי" {שם}.
- הוזלות ומבצעים - "ולא יפחות את השער וחכמים אומרים זכור לטוב" {בבא מציעא ס, א}.
- מכירת מוצר אחרי שברר ממנו את הפסולת - במחיר העולה על הפסולת הנבררת - "לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול וחכמים מתירין" {בבא מציעא ס, א}
- איסור יצירת מראה נאה למוצר שבתוכו אינו משובח - "ומודים שלא יבור מעל פי מגורה שאינו אלא כגונב את העין" {בבא מציעא ס, א}.
- שיפור מראה חיצוני של מוצר שאינו חדש אלא מחודש - "אין מפרכסין לא את האדם ולא את הבהמה ולא את הכלים" {בבא מציעא ס, א}.
- ↑ תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף צט/ב - אמר רבא הני שקולאי דתברו חביתא דחמרא לחנוואה ביומא דשוקא מיזדבנא בחמש בשאר יומי מיזדבנא בארבע אהדרו ליה ביומא דשוקא מהדרו ליה חביתא דחמרא בשאר יומי מהדרו ליה חמש ולא אמרן אלא דלא הוה ליה חמרא לזבוני אבל הוה ליה חמרא לזבוני הא איבעי ליה לזבוני ומנכי ליה אגר טירחיה ודמי ברזנייתא - וברש"י שם: "ודמי ברזנייתא - שנותנין למכריז בעיר על יין בשווקים וברחובות יש בבית פלוני יין למכור" [ויש מהראשונים שגורסים "כרזנייתא" מלשון 'כרוז'].
- ↑ בפירוט יותר על מטרת הציור של החנות ווילון הספינה, ניתן לראות בדברי המאירי, שם: "כבר ביארנו במשנה שמפריז אדם על שדהו ואין חושש משום רבית כשם שאדם מפריז על שדהו כך מפריז על חנות וספינה ובלבד שיתכוין לשבח גופן כמו שנתכון לשדה לשבח גופו כיצד הרי שהשכיר חנותו או ספינתו בעשרח דינרין בשנה ואמר לו תן לי מאתים זוז שאתקן החנות בציור וכיור כדי שיקנו הרואים ויקפצו ליכנס לתוכו לראות הצורות ויקנו מן הסחורות ואני אעלה לך י"ב דינרין בשנה או שאתקן בהם ספינה זו לעשות בה וילון נאה להקפיץ בה הרואים וכן כל כיוצא בזה אבל אם אמר תן לי מאתים זוז שאוציא בסחורה טפי כדי להמציא החנות משפע או לשכור מלחים לספינה וכל כיוצא בזה מדברים שאינן תקון גופם ואני אעלה לך י"ב דינרין לשנה אסור שנראה כנוטל שכר מעותיו: