רבי אברהם יעקב פרידמן (השלישי)
|
רבי אברהם יעקב פרידמן השלישי היה האדמו"ר החמישי מסדיגורא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חייו
נולד בווינה שבאוסטריה בד' באלול תרפ"ח לאביו האדמו"ר רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסידגורא- פשמישל ולאמו מרת מירה רייזל. בשנת תרצ"ד עבר אביו האדמו"ר להתגורר בפשמישל, ומשפחתו עברה יחד אמו. בחודש סיוון תרצ"ט, עלה לארץ ישראל, ואחרי השואה עבר עם אביו לקראון הייטס שבארצות הברית. לאחר כעשרים שנה עלה ארצה, והקים את ישיבת רוז'ין בבני ברק ועמד בראשה. לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ט הוכתר לממלא מקומות, ובשנת תשמ"ט נבחר לשמש כחבר נשיאות 'מועצת גדולי התורה' של אגודת ישראל. הוע העביר את מוסדות החסידות מתל אביב, בה פעלו אביו וסבו (רבי אברהם יעקב פרידמן, בעל 'אביר יעקב'), לבני ברק.
נפטר בי"ט בטבת תשע"ג, ונקבר בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים.
לאחר פטירתו, החל בנו יחידו רבי ישראל משה, שכיהן כרב קהילת סדיגורא בלונדון, למלא את מקומו.
דברי תורתו כונסו בסדרת ספרי עקבי אבירים.
הנהגתו והשקפותיו
ר' אברהם יעקב, השתייך אמנם לאגודת ישראל, אך היה בעל דעות ימניות ביותר בכל הקשור לארץ ישראל. הוא התנגד בנחרצות לכל פינוי או נסיגה משטח כלשהו, ותמך רבות בהתיישבות היהודית ביש"ע. הוא פרסם מאמרים בעיתונות החרדית נגד נסיגה משטחי ארץ ישראל.
קשרים הדוקים ביותר היו לו עם הישוב כפר דרום שבגוש קטיף, ובייחוד עם רב הישוב הרב אברהם יעקב שרייבר. לפני ביצוע תכנית ההתנתקות רכש האדמו"ר קרקעות בכפר דרום, לחיזוק תשובי הישוב.