הרב נתן צבי פרידמן

הרב נתן צבי פרידמן (איש-שלום) היה רב, חוקר ופוסק, כיהן כרב שכון ה' בבני ברק.

מתולדותיו

נולד בכ"ה בתמוז תרע"ד באודווארי שבהונגריה לר' מנחם גרשון, רבה של הקהילה שם, צאצא למשפחת רבנים חשובה, ולאמו אסתר הדסה בת הרב יצחק יוסף בליך‏^[1], רב בגאווע. למד בישיבות בהונגריה והוסמך לרבנות.

בשנת תרצ"ה נשא לאשה את שרה בת מנחם צבי ויליגר. בגיל 22 החל לשמש כמגיד שיעור ב"חברה ש"ס" בעיר בוּדַפֶשְׁט (בהונגריה). בהמשך כיהן כמורה הוראה ברבנות של הקהילה האורתודוקסית בעיר. הוריו והורי אשתו נספו בשואה. אחרי השואה שימש ברבנות לשארית הפליטה במחנה פרנוואלד שבבאוואריה, חבר מועצת היהודים המשוחררים במינכן ומנציגי שארית הפליטה בקונגרס הציוני העשרים ושנים.
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל עם משפחתו ונתמנה לרב בגבעת שמואל. בשנת תשי"ב התמנה לכהן כרב שיכון ה' של הפועל המזרחי בבני ברק.

היה פעיל בתנועת המזרחי והפועל המזרחי. עסק בשאלות הלכתיות מודרניות. היה חבר הרבנות של העיר בני ברק, חבר ועדת החינוך של הרבנות הראשית לישראל וחבר המזכירות והועדה המרכזת של חבר הרבנים של הפועל המזרחי.

בפולמוס המועצה הדתית בבני ברק, הוצע לו ע"י חוגי המזרחי לשמש כרב רשמי של בני ברק מטעם המועה"ד אך הוא סירב, ואף הצטרף לאיסור שהוטל על המועצה הדתית. דבר שגרם לקיטונות מחוגי המזרחי ולהתקרבות מסויימת לחוגים החרדיים.

עסק רבות בסוגיות אקטואליות מההיבט ההלכתי ואת מאמריו פרסם בבמות שונות. בין נושאי המאמרים שעסק בהם: מדינת ישראל לאור ההלכה, יחסי דתיים-חילוניים לאור ההלכה, לימוד תורה שבעל-פה לנשים; ניסויים בבעלי חיים ליאור ההלכה‏^[2], זכויות המיעוטים והגבלותיהן לשם ביטחון לאור ההלכה; זירוז המוות מתוך רחמים; סמכות הרשויות המוניציפליות; שימוש באוכלין ליצירות אומנותיות; תאונות דרכים ועוד.

נפטר בו' באלול תשנ"ג.

ילדיו

בנו הוא הרב יעקב פרץ פרידמן שנולד בהונגריה וכילד עלה עם הוריו לישראל. הוא למד בישיבת פוניבז' ונישא לבתו של הרב יהושע חנן טורצ'ין, מרבני חיפה. לאחר פטירת אביו, מילא הרב יעקב פרץ פרידמן את מקומו ברבנות שיכון ה'. בשנת 2008 נפטר הרב יעקב פרץ פרידמן ואת מקומו ממלא חתנו הרב מרדכי בונם זילברברג, אף הוא בוגר ישיבת פוניבז'.

בתו אהובה נישאה לרב דב זרצקי, שהיה מרבני המועצה הדתית בבני ברק (נפטר בה' בחשוון תשס"ג).

מפסקיו

• פסקו הנודע ביותר הוא היתר לכבות תנור גז ביום טוב על ידי סגירת ברז מיכל הגז המרכזי (באופן בו הכיבוי נעשה לאחר זמן, דבר המוגדר - לדעתו - כגרמא‏^[3]). פסק זה עורר פולמוס גדול‏^[4], ומיד לאחר פרסומו יצא פרסום מכמה רבנים (בהם הרב פנחס אפשטיין והרב שמואל הלוי וואזנר) כנגד פסק זה‏^[5], וכנגד היתרים נוספים בספרו. לימים כתב הרב פרידמן בנוגע לנידון זה: "יחיד ורבים הלכה כרבים"‏^[6].
• בעניין שלוש השבועות הוא פסק שאינן תקפות כיום כיוון שהגויים הפרו את שבועתם שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי‏^[7].
• בעניין יום העצמאות פסק שיש לחוג את יום זה באמירת הלל כהודאה על הניסים שאירעו בו‏^[8].
• פסק כי יש להטיל עונש מוות על מחבלים‏^[9].
• כתב שיש איסור גמור להשתיל לב שנלקח מחולה שלא מת לחלוטין‏^[10]).

ספריו

• נצר מטעי‏^[11]- שו"ת ובירורים הלכתיים, עם דגש על נושאים אקטואליים.
• אוצר הרבנים- מפעל אדירים של כעשרים אלף ערכים על הרבנים וגדולי התורה באלף השנים של "תקופת הרבנות ד' תש"ל - ה' תש"ל" (970–1970)‏. הערכים כוללים פרטים ביוגרפיים קצרים ומתומצתים ובהם מצוינים שמות הרבנים, תפקידם, ייחוסם, ותאריכים שונים בחייהם. ספר זה נחשב אחת היצירות הראשונות והמרכזיות בתחום זה. וזוכה להערכה רבה.
• פרפראות לתורה- ביאורים, חידושים ורעיונות על התורה
• הגדה של פסח פרפראות - ביאורים, חידושים ורעיונות על ההגדה
• שביל משמיע ישועה
• שפתי צדיק
• ויהי בנסוע (בודאפשט תרצ"ד-צ"ח)

כמו כן, הרב פרידמן השתתף בכתיבת הפירוש העממי לספר זמנים ברמב"ם מסדרת "רמב"ם לעם" שבהוצאת מוסד הרב קוק.

בנוסף, הרב פרידמן כתב מאמרים וביקורות ספרים‏^[12] בעיתונים, בירחונים ובקבצים: הצופה, נתיבה, סיני, קול תורה, התורה והמדינה, נועם, שנה בשנה, ועוד.

הערות שוליים