מיקרופדיה תלמודית:אבוקה

הגדרה^[1] - אור הבא מחיבור של עצים או של נרות דולקים יחד, או אור חזק ממקור אחר.

השם

אבוקה בלשון חכמים הוא חבוקה, בחילוף א' בח', על שם העצים שמתקשרים ומתחבקים יחד (רמב"ן בראשית לב כג; רבנו בחיי שם כה).

מהות האבוקה

שני נרות יחד (רמ"א אורח חיים תלג ב), או נר שיש לו שתי פתילות שאינן נוגעות זו בזו, אבל שלהבותיהן נוגעות זו בזו (רמ"א או"ח רצח ב; משנה ברורה שם ס"ק ח), אפילו אין הנרות דבוקים זה בזה (הגהות רבי עקיבא איגר או"ח שם, ויו"ד יא ב) נקראים אבוקה, כי אורם רב.

מנורת נפט או גז שיש בה פתילה רחבה, כיון שאורה רב, היא כאבוקה (דעת תורה סי' יא ס"ק ג); ויש אומרים, שכך הדין גם ביחס לנורת חשמל (שו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' יח).

מעלות וחסרונות

מעלות

מעלת האבוקה ביחס לנר שאורה רב יותר. לפיכך במקום שאנו צריכים לראייה בלבד, האבוקה כשרה יותר מאור הנר. דוגמאות:

• בהבדלה מצוה מן המובחר לברך על האבוקה (פסחים ח א; שם קג ב; שו"ע או"ח רצח ב).

• על אף שבלילה אסור לכתחילה לשחוט, לאור האבוקה – מותר (חולין יג ב; רמב"ם שחיטה א כח; שו"ע יו"ד יא א).

• מכבוד שבת שתהיה הסעודה במקום אור כעין היום, שהוא אור אבוקה (רש"י שבת כה ב ד"ה חובה).

חסרונות

חסרון האבוקה ביחס לנר הוא בכך שקשה להכניס את שלהבתה במקום צר, ויש להיזהר בשימוש בה מפני סכנת דליקה. לפיכך במקום שצריכים חיפוש ובדיקה לאור הנר, האבוקה אינה כשרה. דוגמאות:

• אין בודקים חמץ לאורה של אבוקה (פסחים ז ב; רמב"ם חמץ ומצה ב ד; טוש"ע או"ח תלג ב)^[2].

• יש אומרים שאורה הרב של האבוקה נותן לה דין של "מדורה" שאינה ראויה לנר חנוכה (מהר"ל בס' נר מצוה).

הערות שוליים