פרשני:בבלי:ביצה כד ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

ביצה כד ב

חברותא

ואיכא דמתני לה אהא דתניא: <img alt='' src='p_amud.bmp title='מיקום עמוד מדויק'>  שוחטין מן החיות של הנגרין (סוג ביברים) ביום טוב, אבל לא מן הרשתות ומן המכמורות. רבי שמעון בן אלעזר אומר: בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב - בידוע שמערב יום טוב נצודו, ומותרין.
בא ומצאן מקולקלין ביום טוב - בידוע שביום טוב נצודו, ואסורין.
ותמהינן: הא גופה קשיא:
אמרת, בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב - בידוע שמערב יום טוב נצודו.
טעמא דבא ומצאן מקולקלין, הא ספיקא - אסורין.
אימא סיפא: בא ומצאן מקולקלין ביום טוב - בידוע שביום טוב נצודו.
טעמא דבא ומצאן מקולקלין, הא ספיקא - מערב יום טוב נצודו ומותרין!
הכי קאמר: בא ומצאן מקולקלין מערב יום טוב - בידוע שמערב יום טוב נצודו ומותרין.
הא ספיקא - נעשה כמי שנצודו ביום טוב, ואסורין.
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.
שנינו במשנה: מעשה בנכרי שהביא דגים, ואמר רבן גמליאל מותרין הם.
והוינן בה: מותרין - למאי, לאיזה ענין?
רב אמר: מותרין לקבל.
ולוי אמר: מותרין באכילה.
אמר רב: לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת. דאנא ולוי הוינן קמיה דרבי כי אמרה להא שמעת א.
באורתא אמר: מותרין באכילה,
בצפרא אמר: מותרין לקבל.
אנא, דהואי בי מדרשא - הדרי בי.
לוי דלא הוה בי מדרשא - לא הדר ביה.
מיתיבי: נכרי שהביא דורון לישראל, אפילו דגים המפולמין שיש בהם לחות, ופירות בני יומן - מותרין.
בשלמא למאן דאמר מותרין לקבל - שפיר,
אלא למאן דאמר מותרין באכילה - פירות בני יומן מי שרו באכילה?
ולטעמיך, פירות בני יומן - מי שרו בטלטול?
אלא בכוורי בדגים כאלה דאדימי, שיש בהם אדמימות תחת לחייהם, והיא ראיה שלא נס ליחם, ופירי דכבישי בירקא עסקינן, שמוכח שהוכנו מערב יום טוב.
ואמאי קרי להו "בני יומן" - שהן כעין בני יומן.
אמר רב פפא: הלכתא: נכרי שהביא דורון לישראל ביום טוב, אם יש מאותו המין במחובר - אסור, משום מוקצה, ואפילו לרבי שמעון, שמוקצה במחובר מוקצה גמור הוא (וכתב רש"י שהואיל ולא ליקטם בעצמו מאתמול גילה בדעתן שמקצם לגמרי).
ולערב של כניסת ליל יום טוב השני, נמי אסורין עד ב"כדי שיעשו".
ואם אין מאותו המין במחובר תוך התחום - מותר.

דרשני המקוצר