הרב אברהם צבי הירש אייזנשטאט

נולד לרב יעקב אייזנשטט בביאליסטוק שבאימפריה הרוסית בשנת 1813 (ה'תקע"ג), שהיה מצאצאי רבי מאיר אייזנשטט. בשנת 1836 (ה'תקצ"ו) נבחר לשמש כרבה של בריסטוביץ שבפלך גרודנה, משם עבר לכהן כרב באוטיאן שבמחוז קובנה. רבי יוסף שאול נתנזון, רבה של לבוב, כינה אותו "הגאון הגדול".

בניו הם רבי נפתלי מווילנא, ורבי בנימין המכונה "ר' בנימין הצדיק" אשר חידושיו ותשובותיו נאספו לספר "משאת בנימין"‏^[1] בתו מושה היא אמו של לאון רבינוביץ.

נפטר בשנת 1868 (ה'תרכ"ח) בעיר קניגסברג.

רבי אברהם צבי נטל עליו ללקט פסקי הלכה מתוך ספרות השו"ת ולערכם לפי סדר השולחן ערוך. בהקדמתו לחלק "יורה דעה" הוא מעיד כי עבר על 180 ספרי שו"ת ובספרו הוא מביא את מסקנותיהם בקיצור רב.

הספר שנקרא "פתחי תשובה" היה לאחד מספרי ההלכה היסודיים. הוא דן בחלקי השולחן ערוך: יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, לאחר שעל חלק האורח חיים כבר נערך ספר דומה על ידי האחים רבי חיים מרדכי מרגליות ורבי אפרים זלמן מרגליות, בשם "שערי תשובה".

בנוסף הוציא ספר נחלת צבי על שולחן ערוך יורה דעה וחושן משפט. ספרו על חושן משפט הודפס לצד השולחן ערוך במספר מהדורות.

• שמואל יוסף פין, ‏הערך "הר"ר אברהם צבי הירש בהר"ר יעקב אייזינשטאדט", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 10, באתר HebrewBooks
• תבנית:אוצר ישראל
• 'אייזנשטאדט, ר' אברהם־צבי־הירש ב"ר יעקב', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 26 (תבנית:ספרי יזכור, תמונה 1224).