←תולדות חייו: טעות הקלדה (הסרת מילה כפולה)
(←תולדות חייו: טעות הקלדה (הסרת מילה כפולה)) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי ישראל ליפקין סלנטר''' היה מייסד [[תנועת המוסר]]. | '''רבי ישראל ליפקין סלנטר''' היה מייסד [[תנועת המוסר]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת תק"ע בזאגר שבליטא לאביו ר' זאב וולף ליפקין, בעל "הגהות בן אריה" על ה[[תלמוד]], שהיה [[מלמד תינוקות]]. מילדותו היה חריף ביותר, ובגיל עשר כבר דרש בפלפול. אביו, שלא היה מרוצה מהפלפלנות והחריפות היתרה שגילה, שלחו ללמוד אצל ר' צבי בורידא, רבה של העיר סלנט. הוא למד ביחידות עם ר' צבי, למרות נסיונותיה של הרבנית ברוידא להניאו מכך, משום | נולד בשנת תק"ע בזאגר שבליטא לאביו ר' זאב וולף ליפקין, בעל "הגהות בן אריה" על ה[[תלמוד]], שהיה [[מלמד תינוקות]]. מילדותו היה חריף ביותר, ובגיל עשר כבר דרש בפלפול. אביו, שלא היה מרוצה מהפלפלנות והחריפות היתרה שגילה, שלחו ללמוד אצל ר' צבי בורידא, רבה של העיר סלנט. הוא למד ביחידות עם ר' צבי, למרות נסיונותיה של הרבנית ברוידא להניאו מכך, משום שהדבר היה לטורח עליו ואין ראוי שרב עיר מכובדת יעסוק כמלמד תינוקות. ר' ישראל התקדם בלימודו, ועוד לפני גיל שלוש עשרה ידע את כל ה[[ש"ס]] בעל פה. בגיל ארבע עשרה השתדך לבתו של אחד מעשירי סלנט. בינתיים הגביר ירד מנכסיו ולא יכל לעמוד בהתחייבויותיו לזוג. עשיר אחר ששמע זאת, הציע לגביר לבטל את השידוך, על מנת שינשא לבתו, תמורת כסף רב. הגביר נאות להצעה, אולם אביו של ר' ישראל סרב, ולמרות הקשיים הכלכליים התעקש על קיום החתונה. הוא התגורר אצל חמיו בסלנט, ונקרא על שם העיר "סלנטר". אשתו עסקה במסחר ופרנסה אותו, והוא ישב יומם וליל ועסק בתורה בשקידה עצומה ללא הפסקה. בסלנט התגורר אותה עת [[רבי יוסף זונדל מסלנט]], ורבי ישראל החל להתבונן בארחותיו, ואף לעקוב אחריו, על מנת ללמוד ממנו. משהבחין ר' יוסף זונדל כי ר' ישראל מתבונן בדרכיו, אמר לו: "ר' ישראל, למד מוסר ותהא ירא שמים!". ר' ישראל קבל את דבריו של רי"ז, ומאז החשיבו כרבו. בתחילה חשב שדרכו בעולמו תהיה כשל רי"ז, בהחבאות אל הכלים ובלי להתבלט בציבור, אולם לבסוף החליט כי אם בידו לפעול ולהשפיע על הציבור, אינו יכול לשבת בביתו ולומר "אני את נפשי הצלתי". הוא החליט, לאור המצב שראה בעולם, להקים תנועה גדולה שתעורר ל[[מוסר]] בקרב העם. "יש לעורר מתרדמה את המחשבה היבשה, יש לסלול מסילות חדשות בלב העם" (לשון הרב איסר פרנקל בספר "יחידי סגולה"). הוא הבין שלמען מטרה זו יש לפרסם את גאונותו, על מנת שהציבור יקשיב לו, ולשם כך החל לגלות את גאונותו בסלנט. עד מהרה נתגלה כי גאון מסתובב בעיירה, והוא ניצל הזדמנות זו והחל להטיף מוסר ולפרסם רעיונות מוסריים. לעיתים היה לומד דברים על מתוך המציאות, וכמה מאמרותיו ותורותיו הידועות עלו כאשר התבונן בציפור או נסע ברכבת, למשל. הוא נקרא בשנת ת"ר לכהן כראש ישיבה בישיבת "רמיילעס" בוולינא, לצדו של ר' מרדכי מלצר. התלמידים נמשכו אחרי ר' ישראל, ור' מרדכי עבר לומר את שיעוריו בבית מדרש אחר. ר' ישראל, שלא רצה לפגוע בכבודו של ר' מרדכי, עזב את הישיבה, והחל לומר שיעורי "[[דף יומי]]". את למדנותו הקפיד להסתיר, זולת כאשר חשב שיש בכך תועלת שיעריכוהו ויקבלו את שיטתויו ומוסריו. | ||
יזם את הקמתו של "בית מוסר" בוילנא, בו יעסקו רק בלימוד המוסר ובתיקון המידות. הוא החל בהטפה ל"חיים של מוסר". מסופר, כי ב[[יום הכיפורים]], כאשר התחוללה בוילנא מגפת כולירע קטלנית, עמד על בימת בית הכנסת ואכל עוגה, על מנת לחזק את ההיתר שהתיר לאכול בשנה זו ביוהכ"פ. | יזם את הקמתו של "בית מוסר" בוילנא, בו יעסקו רק בלימוד המוסר ובתיקון המידות. הוא החל בהטפה ל"חיים של מוסר". מסופר, כי ב[[יום הכיפורים]], כאשר התחוללה בוילנא מגפת כולירע קטלנית, עמד על בימת בית הכנסת ואכל עוגה, על מנת לחזק את ההיתר שהתיר לאכול בשנה זו ביוהכ"פ. | ||