רבא בר רב שילא
|
|
רבא (או רבה או רבי אבא) בר שילא היה בדור הרביעי לאמוראי בבל, תלמידו של רב חסדא.
| רבא בר שילא | |
|---|---|
| תקופתו | אמוראים |
| מקום פעילות | בבל |
| דור | רביעי |
| רבותיו | רב חסדא, רב מתנה |
| חבריו | אביי ורבא |
על רבותיו נמנו מלבד רב חסדא, רב מתנה, ורב המנונא סבא[1] שימש כדיין[2]
מסופר, כי מצא את אליהו הנביא. שאלו: מה עושה כעת האלוקים? אמר לו אליהו הנביא: מוסר תורה משמם של חכמי התנאים, חוץ מרבי מאיר, מכיוון שלמד תורה מפיו של אחר. שאל אותו רבה בר שילא: והלא לקח רק את הפנימיות מתורתו, אבל לא למד ממעשיו, כאדם המוצא רימון, שאוכל את תוכו וזורק את קליפתו? הגיב אליהו הנביא: דעת בעקבות דבריך, אומר האלוקים תורה גם מפיו של רבי מאיר - "מאיר בני אומר..."[3].
אמרותיועריכה
לעולם יבקש אדם רחמים מהאלוהים, אפילו עד כיסוי העפר האחרון שבו יכסו את קברו.[4].
קישורים חיצונייםעריכה
- אהרן היימאן, "רבא בר רב שילא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1083, באתר HebrewBooks
הערות שוליים